ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המקרה: התובע גר בדירה מתחת לדירתו של הנתבע. הנתבע בנה מרפסת סוכה בדירתו. התובע טוען, שהמרפסת נבנתה שלא בהסכמתו, וכעת היא מסתירה לו את אור השמש ואת הנוף.
התובע דורש מהנתבע לבנות לו חדר נוסף, או לשלם לו פיצויים עבור הנזק הכספי שנגרם, עקב ירידת ערך הדירה.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
10 - בניית מרפסת על גבי חלון חברו
11 - סמכויותיו של ועד בית
טען עוד
א. מרפסת הסוכה נבנתה על תוספת בנייה של התובע, לאחר קבלת רשיון מן העיריה, ולאחר שניתנה רשות מכל הדיירים. הנתבע הוסיף, כי בעת הוספת הבנייה ע"י התובע בעבר, בנה הנתבע דלת יציאה בביתו, שממנו תהיה יציאה למרפסת סוכה שתיבנה לאחר מכן, והתובע ידע על כך, וממילא הרי הסכים לבניית המרפסת בשתיקה. הנתבע ציין שכל הדיירים בקומה השניה בנו מרפסת סוכה.
ב. התובע בנה ליד דירתו סוכה עם גג פיברגלס, מתחת לחלון הנתבע. עקב כך נגרמו לנתבע נזקים מחמת גנבים שפרצו לדירה דרך גג הפיברגלס, והנתבע הוצרך לבנות שם סורגים. הנתבע טוען, כי היות שלא בא בטענה אל התובע בעניין זה, אין התובע יכול לתבוע אותו על מה שמוסיף עכשיו.
ג. לגבי הסתרת אור השמש טען הנתבע כי הדירה צמודה להר, וחלון אחד החדרים הסמוך להר סגור תמיד, וממילא אין שם הרבה אור, ולכן בניית מרפסת הסוכה לא משנה את המצב.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: בית הדין קבע, כי טענת הסתרת הנוף אינה עילה לעכב בנייה, כפי המבואר בפתחי תשובה (חו"מ סי' קנד סק"ח): "ראובן ושמעון שכנים אצל רשות הרבים, ושמעון הוציא בליטת בנין חדש לרשות הרבים לפני חלונו, וראובן משיב שאם יעשה הגדר ההוא מונע ממנו ההבטה לאורך השוק, אשר הוא רואה מביתו. הדין עם שמעון, וטענת ראובן אינה כלום, דהיזק ראיה שנינו, מניעת ראיה לא שנינו".
אלא שיש לדון על חיוב ההרחקה, מחמת האפלת החלון של התובע. חיוב הרחקה על מנת שלא להאפיל על חלון חברו הוא ד' אמות. חיוב זה אינו דווקא כשבונה כנגד החלון, אלא גם אם בונה מעל החלון צריך הרחקת ד' אמות בגובה מעל חלון חברו. וכן פסק השולחן ערוך (חו"מ סימן קנד סעיף כג):
"בנה כתלים משני צידי החלון, צריך להיות ביניהם רוחב ד' אמות, והחלון באמצע הארבע, ולא יסכך על גביהם אלא אם כן הרחיק הסיכוך מהכותל שיש בו החלון ד' אמות, כדי שלא יאפיל עליו".
אמנם, יש לחלק בין דייר הגר בבניין אחר, ובין הגר מעליו באותו בניין. אם מדובר בשכן הגר באותו בניין, כיוון שהאוויר שמעל הקרקע המשותפת משועבד לשניהם, יש לומר שאפילו אם הרחיק העליון יותר מארבע אמות, גם כן יכול התחתון לבוא בטענה שהופחת לו האור בחדרו. אבל בדייר בבניין אחר, אין לניזוק כל שעבוד או שותפות באוויר חצר הבונה, ויכול לעכב רק בטענה שלא יאפילו לו, ולזה נאמרה הרחקה של ד' אמות ולא יותר.
אולם, היות שהנתבע המציא תמונות, שמהן התברר כי דירתו של התובע בנויה סמוך להר, ואכן אחד החלונות של אחד החדרים הסמוכים להר סגור תמיד, אין כאן האפלה.
בשו"ת זכור לאברהם (ח"ב ערך נזקי שכנים) דן על ראובן ושמעון שהיו שותפים בחצר שאין בה כדי חלוקה. ראובן הוסיף על הבניין שלו על חשבון החצר המשותפת, ושמעון לא התנגד. לאחר זמן רצה גם שמעון להוסיף על ביתו על חשבון החצר המשותפת, וראובן התנגד. טען שמעון, שהסיבה שלא התנגד כשבנה ראובן, היא מחמת שרצה לבנות אחר כך גם הוא. בשו"ת הנ"ל קיבל את טענת שמעון, וטען שאין זה בגדר דברים שבלב, אלא הם דברים שבלב כל אדם. לפי זה, טענת הנתבע, כי התובע עשה גם כן הרחבת בנייה ואז שתק הנתבע ולא מחה, מאפשרת גם לנתבע לבנות תוספת בלא שתהיה אפשרות לתובע למחות.
לגבי ירידת הערך, כפי שצוין לעיל, הנתבע הראה תמונות המראות כי דירת התובע סמוכה להר, ולא ניזוקה מהוספת המרפסת. בית הדין קבע, כי כיוון שלא היה שינוי משמעותי באור, ממילא גם לא חל שינוי משמעותי בערך הדירה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










