ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
הרב הקדוש רבי בונם מפשיסחא זיע"א פירש:
"כי תצא למלחמה על אויביך", שבזמנינו פשוטו של מקרא הוא על מלחמת היצר. ומכיוון שאנו קרובים יותר אל פשט הכתוב, יכולים אנו לקבל יותר הארה מפשוטו של מקרא.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מקשה על לשון התורה 'ושבית שביו' ושואל; איזה שבי יש לשבות מן היצר הרע. ועוד צריך לבאר, שנשמע מהמילה 'שביו' שנוטלים את השבי שכבר היה שבוי קודם לכן בידי האוייב.
והוא עונה על פי דברי 'השפת אמת' זיע"א: "בהמשך הפרשה נאמר "לא תראה את שור אחיך וגו' השב תשיבם וגו' והיה עמך עד דרש אחיך אותו".
כי באמת לכל אדם ניתן כוחות רבים מן השמים, כוחות הנפש ואיברי הגוף, כדי שישתמש בהם לעשות רצון ה', לקיים מצוותיו וללמוד תורתו.
אמנם, בעת שאדם משתמש בכוחות אלו למלאות תאוות הגוף או לעבור על רצונו יתברך שמו, הרי נאבדים כוחות אלו ממנו ונוטלם הסטרא אחרא, ואחר כן נצרך עבודה רבה להחזירם לרשותו."
אומרת הגמרא (ביצה טז.) "אמר רבי שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו, שנאמר 'שבת וינפש', כיון ששבת ווי אבדה נפש".
וידועה קושיית הבעל שם טוב זיע"א שהרי הפסוק מדבר על כניסת השבת, וחז"ל דרשו "ווי אבדה נפש" על יציאת השבת, ומן הנכון שדרשת הגמרא הייתה אמורה להיאמר על צאת השבת.
מחדש השפת אמת על פי דרך הבעל שם טוב, שכאשר באה שבת קודש, האדם מרגיש מה שאיבד במשך השבוע, ומתעוררת אצלו התשוקה לדרוש אחר אבדותיו הרוחניות.
רוצה לומר, כל ימות השבוע האדם טרוד בענייני ועסקי העולם הזה, השכחה גוברת עליו ואינו זוכר לדרוש את האבידה. היינו, שרצונותיו הם לדברים גשמיים, לדברים שאינם כפי רצון הבורא.
אך בעת בוא יום השבת שהוא 'יומא דנשמתין', מתגברת אצל האדם הידיעה, ונזכר במה שאיבד ואומר 'ווי אבדה נפש', ועל ידי הדרישה והחיפוש, יכול להשיב את האבידה.
זה שאמר הכתוב 'ושבית שביו', אלו כוחות הנפש שנאבדו ונשבו בידי היצר הרע בימות השבוע בזמני חולשת האדם. ומזמנים אלו יונק הסטרא אחרא מהחיות שנאבדה מאיש הישראלי.
אבל כשהאדם מקיים "כי תצא למלחמה", ויוצא למלחמה נגד היצר הרע, זוכה להשיב ולהחזיר אליו כוחות אלו, ומתקיים בו "ושביו שביו"- שחוזר ושובה בחזרה את מה שלקח ממנו היצר הרע בשבי.
כתוב במשלי (ה, י) "פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי". היינו, שעל ידי שעושים חטאים, באים הזרים שהם כוחות החיצונים, ונוטלים הכוחות של האדם ונעשים שבעים מזה.
והעצה לאדם שנפל ברשת הזו - "יהיו לך ל'בדך ו'אין ל'זרים 'אתך"(שם, יז). ומובא מצדיקים שהוא ראשי תיבות אלול, שעל ידי חזרה בתשובה שלימה ועשיית מעשים טובים, זוכה שיהיו הכוחות שלו רק לו לבדו, ויצאו מידי הסטרא אחרא. ושוב לא יהיה ל'זרים' שהם כוחות הטומאה שליטה עליהם.
יש פעמים שאותם כוחות שאדם איבד בשעת החטא הגיעו לידי היצר הרע ושבויים בידו, ובזמן שהאדם חוזר בתשובה ומבקש כוחותיו שנשבו בשבי, הוא יכול להחזיר לעצמו את אלו הכוחות לרשותו ולחלקו.
עוד כתב השפת אמת, אלול ראשי תיבות של הפסוק (ישעיה מח, יא) "ו'כבודי ל'אחר ל'א א'תן". ופירש, כי בימי אלול נפתחים שערי רחמים לשוב אל ה', והרמז המפורסם לכך הוא, אלול ראשי תיבות א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י.
ומכיוון שכן, הרי אין באפשרות כוחות הרע להסתיר פני ה', כי "וכבודי לאחר לא אתן". שבחודש אלול יש ביכולת האדם לקחת ולהשיב לרשותו את כוחות החיים שנאבדו ממנו שלא יהיו ביד ה'אחר'. וזו כוונת הכתוב 'ושבית שביו'- אלו כוחות הנפש שאבדו ונשבו אצל היצר.
נמצא, חודש אלול הוא זמן המיוחד להכרזה והתעוררות לחפש את כל האבדות שאבדו לנו במשך השנה ולהשיבם אלינו.
הכרזה זו נעשית על ידי שתוקעים בשופר כל יום בחודש אלול כדי לעורר את הרצון. שהרי הקב"ה ודאי מקיים מצוות השבת אבדה, כדברי חז"ל "בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת בכל יום", להזכיר לאדם לחפש את האבדה.
וזהו מעלתם וסגולתם של ימי אלול הקדושים שטמון בהם כוח לעורר את האדם מתרדמתו, שידרוש ויבקש אחר אבדותיו שנאבדו כל השנה ולזכות ל'עד דרש אחיך אותו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
