ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
מעטים היו האנשים שהעזו לצאת לשמש במדבר הגדול שבהודו הרחוקה. רק משוגעים לדבר העזו לצאת בשעות אלו. כאלו היו רהול ושיבם, שני הודים שהתארגנו להליכה משותפת לכפר מרוחק. שעות ארוכות של הליכה בשמש הקופחת עשו את שלהם, והשניים החליטו לעצור לאכילה ומנוחה. גם חמורו של שיבם קרס על החול הרותח במטרה לנוח יחד עם בעליו. כאשר קרע החמור על החול הצל החמור מעט צל בצידו האחד. ראה זאת רהול ומיהר לשכב בצילו של החמור. שיבם הביט במעשהו של מכרו ופנה לרהול בנימוס: "רהול יקר, אבקש ממך לקום ממקומך מיד. החמור הוא שלי ולכן גם הצל שלו הוא שלי." רהול שמע זאת וענה בבוז: "וכי קנית את הצל של חמורך? בעוד רגע יקום החמור והצל יזוז מכאן. לכן איפוא אין לך בעלות על הצל ולא אזוז מכאן!" נחיריו של שיבם רטטו מרוב כעס ועיניו רשפו אש:" קום מיד, ולא- אכה בך!" פנה בכעס לרהול.
רהול העמיד פניו כאינו שומע, עצם את עיניו ועשה עצמו ישן. ראה זאת שיבם, קמץ את אגרופיו, צמצם את עיניו והלם בפראות בפניו של רהול תוך שהוא צועק: "תן לי את הצל שלי!" השניים החלו בועטים, דוחפים ומכים זה את זה דקות ארוכות. לפתע נשמעה זעקה איומה מפיו של רהול והוא נפל מתגלגל על החול כשהוא אוחז באפו. שיבם נבהל והביט ברהול שכבר הספיק לקום והחל מדדה לכיוון הכפר כשזעקות יוצאות מפיו כל הדרך. בליבו הרגיש כי רהול נענש על מעשהו הנועז. "אוי לאותו מנוול שחשב לגנוב את צילו של חמורי" הרהר לעצמו כשהוא צועד בעקבות זעקותיו של רהול.
למחרת, נשמעה דפיקה על דלת ביתו של שיבם. "אתה מוזמן לבוא בדחיפות לבית המשפט בנוגע למריבתכם אתמול" אמר השליח. ליבו של שיבם החסיר פעימה, אך בכל זאת יצא בראש מורם אל עבר בית המשפט, כשפמליה של סקרנים הולכים אחריו.
השופטים שמעו את הצדדים אך למרבה התדהמה איש מהשופטים לא הצליח להכריע בשאלה המוזרה- למי שייך צילו של החמור. שבועות לאחר מכן נעמדו השניים בבית משפט מחוזי וביקשו לדעת מיהו בעל הצל- האם הצל שייך לחמור או לבעליו של החמור. גם כאן לא ידעו השופטים כיצד לפתור את הבעיה.
השאלה היתה כה סבוכה, שגם כאשר פנו לבית המשפט העליון לא מצאו השופטים פתרון. בתקופה המדוברת הודו היתה בשלטון האימפריה הבריטית, כך שהבעיה הסבוכה הגיעה לערעור למועצת המלכה. גם הם לא ידעו כיצד להכריע.
מה דעתכם? האם לפי ההלכה האדם הוא בעלים על הצל של חמורו?
תשובת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל:
אדם אינו בעלים על הצל שלו.
הרב קוק דן בכמה גמרות שדנות על צל במסכת פסחים (כה:) מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב ודורש בדברי תורה בצילו של ההיכל. הגמרא דנה איך היה מותר לו לשבת בצל ההיכל, ולהנות מצילו של בית המקדש. עוד מובא במסכת עבודה זרה שאסור לשבת תחת עץ אשרה וליהנות מצילה. הרב דן בגמרות האלה ובסוגיה הזאת והסיק להלכה שאדם אינו בעלים על הצל שלו!
הוסיף הרב קוק - כעין עניין זה, על פי ההלכה, אין רשות לאדם לסרב שיצלמו אותו. זאת מהסיבה שכפי שאין לאדם בעלות על הצל שלו, כך אין לו בעלות על הצילום שלו שהוא כעין הצל שלו.
לסיכום –אין אדם בעלים על הצל שלו, ובוודאי לא על הצל של חמורו, ולכן אין רשות לאדם למנוע מאחר לצלם אותו.
(הסיפור לקוח מתוך הספר 'עז ותעצומות' עמ' 77. הרב שלמה גורן מסר שכאשר שהה יחד עם הרב קוק בהרי הכרמל בא אדם לצלם את הרב קוק והרב התחיל לדון עם הרב גורן הצעיר האם מותר לו לסרב לאיש. הרב הזכיר את הסיפור הנ"ל עם ההודים ומיד החל לדון בסוגיות בש"ס הקשורות לעניין. לבסוף הרב הכריע שאין הוא רשאי למנוע מאחר לצלמו. סיים הרב גורן: מבקשה פשוטה ותמימה של צלם למדתי על הליכותיו ועל גדולתו של הרב קוק!).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
