ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת הלך היהודי הקדוש מפשיסחה עם תלמידו פרץ אל מחוץ לעיר, למקום האחו. שם רעו שוורים שהיו גועים, ומן הנחל הזורם באמצע האחו עלתה להקת אווזים מגעגעים ומטפחים בכנפיהם. "הלוואי שיכולנו להבין את כל השיחות הללו" אמר התלמיד. השיב היהודי הקדוש: "אם תגיע לתפוס מיסודם את הדברים שאתה בעצמך מדבר, תלמד להבין את לשונם של כל הברואים".
הסיפור שלנו מתרחש במסגרת נוף המעניקה לו ממד עמוק. היהודי הקדוש ותלמידו יוצאים אל מחוץ לעיר, אל האחו. יש כאן לא רק יציאה פיזית למקום אחר, אלא גם יציאה נפשית אל מחוץ למערכת הטכנית הרגילה של העשייה היומיומית, שמקשה על האדם להקשיב למה שקורה סביבו. באווירה פסטורלית של אחו ירוק ונחל מפכה מקבלים קולותיהם של בעלי-החיים משמעות של שיחות. הקולות הם בעצם דיבורים של בעלי-חיים, שיש צורך באוזן מיוחדת כדי להבין את שיחתם.
שיחה זו של בעלי-החיים, שהתלמיד מתוודע לקיומה בטיול באחו, מתקשרת אצלנו עם הקטע המיוחס לחז"ל בשם 'פרק שירה'. באותו פרק שמים חז"ל בפיהם של בעלי-החיים השונים את הפסוקים המתאימים לכל אחד ואחד מהם. כך מקבל כל אחד את שירת חייו על-פי הייעוד שלו, על-פי הכישורים שלו, על-פי הייחודיות שלו.
היו שרצו לתפוס את הדברים כפשוטם, כי אכן בעלי-החיים אומרים פרקי שירה ממש, אבל בדברי הריטב"א מצאנו שפירש אחרת: "וכן פרק שירה, שהעופות והחיות מקלסין, לא שהם אומרים כלום, אלא סברא הוא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
82 - מבחן הארנק המלא
83 - ללמוד את לשון החיות
84 - דיבורים של אמת
טען עוד
פרק השירה הוא הפרק שבני האדם שמו בפיהם של בעלי-החיים. אילו היה לבעלי-החיים כוח הדיבור, ודאי היו אומרים את פרק השירה. מתוך הסיפור שלנו מתברר כי בעלי-החיים אכן מדברים, אבל לא לכל אחד ישנה היכולת להבין. הדיבור של בעלי-החיים מתבטא בקולות שהם משמיעים: השוורים גועים, האווזים מגעגעים ומטפחים בכנפיהם. הקולות הללו הם דרך ביטוי של בעלי-החיים, דרך ביטוי אופיינית לכל אחד מבעלי-החיים על-פי עניינו.
כשהולך התלמיד עם רבו, היהודי הקדוש, במרחבים הפתוחים של האחו, נכנסת נפשו למצב של התפעלות מיפי הטבע. הוא רוצה כל-כך להבין את שיחתם של בעלי-החיים. האווירה הסובבת מאפשרת לו להבין שאכן בעלי-החיים משוחחים, אבל הוא איננו מבין מה הם אומרים. נפשו כבר פתוחה להבין שכל קול שהם משמיעים אכן מהווה דיבור מסוים, אבל אין הוא יכול לפענח את הדברים. התלמיד פונה אל הרב כדי שייתן לו את הכלים להבין.
הפנייה הזו של התלמיד אל הרב גם היא משמעותית. תפקידו של הרב הוא להיות מסוגל להקשיב, להיות מסוגל להבין את שפת הבאים עמו במגע, גם אם אינם מדברים בפועל ממש. הרב יודע לשמוע שיחות בלתי מילוליות, ומשום כך פונה התלמיד אל הרב, שייתן לו את הכוח להבין את שיחתם של בעלי-החיים.
על רקע האמור מקבלת תשובתו של היהודי הקדוש משמעות עמוקה: "אם תדע לתפוס מיסודם את הדברים שאתה בעצמך מדבר, תלמד להבין את לשונם של כל הברואים". לתפוס מיסודם את הדברים שאתה עצמך מדבר, משמעו להבין את התהליכים הנפשיים העמוקים העומדים מאחורי כל דיבור ודיבור. אין דיבורים של סתם. הדיבור הוא רק ביטוי, הוצאה מן הכוח אל הפועל של תהליכים נפשיים עמוקים המתרחשים בנפש האדם.
הבנת לשונם של בעלי-החיים אינה אומנות קשה כלל; האומנות הגדולה היא ההבנה של הדיבור בכלל. מסתבר שלעתים אנו שומעים אנשים מדברים, ולמרות שנדמה לנו שאנו מבינים מה הם אומרים, בעצם איננו מבינים דבר. התפיסה שלנו את הדברים שאנו שומעים לעתים קרובה להיות תפיסה ברמה של געיית שור.
ההתייחסות השטחית אל הדיבורים הנשמעים באוזנינו מונעת מאיתנו להבין בעצם את מה שנאמר. יסוד היסודות איננו הבנת השפה, אלא הבנת התהליך הנפשי העומד מאחורי כל דיבור. אם ידע האדם את הבנת התהליכים הללו אצל עצמו, יהיה מסוגל להבינם גם אצל זולתו, ללא כל הבדל בין בני אדם לבעלי-חיים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.












