ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
השבוע תוך כדי הנקיונות לפסח חשבתי לעצמי איך נוכל השנה להרגיש בני חורין? הרי אנו מוגבלים ביציאה למרחב, אסור לנו לעשות הרבה דברים שאנחנו אוהבים וחפצים, לא לכל מקום שאנחנו רוצים לצאת אנו מורשים. זו ממש לא חרות!
חשבתי על ליל הסדר. לפי המצב כרגע נראה שיש אפשרות שנערוך את הסדר עם מעט מקרובינו, בגדים חדשים לא בטוח שנלבש, לא נראה שנוכל לשמח את נשותינו בתכשיטים, ובכלל, האווירה מאוד מתוחה ומעיקה, ולא נותנת להרגיש גאולה ושמחה.
כמובן שאנחנו מתפללים ומקווים שנזכה עד חג פסח שהמגפה תתבטל ותעבור מן העולם ושנזכה לגאולה השלמה, לאכול מן הזבחים והפסחים בבית מקדשנו מתוך הרחבה ושמחת הלב והנפש.
לעת עתה, לפי דברי הרב זצ"ל, נראה שיש לנו הזדמנות להבין מהי חרות אמיתית.
חרות כשמה כן היא - אינה תלויה בשום דבר! אם אני רוצה להרגיש בן חורין וגאול בתנאים שנראים לי איך שראוי וצריך להיות לבן חורין, אז אני לא גאול, כי גאולה זה לקבל את המצב הנוכחי איך שהוא, איך שהקב"ה מנהיג את עולמו בדברים שאינם תלוים בבחירה שלי.
אם אני מצייר את ליל הסדר כלילה של חרות ואני מדמיין איך אני אמור להיות ולהיראות, ומה התפאורה שצריכה להיות ברקע כדי להיות בן חורין, אז אני לא בן חורין אלא אני עבד לדמיונות שלי… גאולה היא אמונה! אמונה שכך זה הכי טוב, כי כך הקב"ה רוצה, ובבחירתי אני משתלב בהנהגת עולמו.
ישנה הלכה בשולחן ערוך (הלכות ליל הסדר סימן תע"ג סימן א) שהרמ"א כותב: "ובעל הבית לא ימזוג בעצמו, רק אחר ימזוג לו דרך חירות". לפני כמה שנים התארחתי אצל משפחה אחת בליל הסדר וראיתי איך בעל הבית מקפיד על הלכה זו, כי הרי הוא רצה להרגיש בן חורין... וחשבתי לעצמי שאם הוא כל כך כועס ומקפיד על כך ודורש שאחרים יעשו עבורו, אך זהו סימן שהוא עבד לאחרים שיתנו לו "אישור" שהוא אכן חי בחרות.
קראנו בסוף פרשת כי תשא "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו". כותב על כך 'השפת אמת' זיע"א (תרומה, תרמ"ד), שמשה רבינו בענוותנותו כל כך היה בטל אל הקב"ה, והיה במדריגה כזו עליונה, שלא עניין אותו אם קרנו פניו או לא, אלא הוא היה עבד ה' בפשטות, ודווקא בגלל שלא שם את זה למבחן, זכה שקרנו אור פניו.
לתוספת ביאור, שמעתי מהרב ארז משה דורון שליט"א דוגמה לכך שהאדם צריך לעבוד את ה', ולא להיות עבד לחיצוניות שלו. למשל, אדם רוצה להתעלות ולהיות יותר רוחני, אז אחרי כל לימוד תורה והתגברות על גשמיות, הוא רץ למראה לראות האם רואים על פניו יותר רוחניות ואור... זה רק מראה שהאדם לא באמת עבד ה', כי כל עוד הוא זקוק לאישור ממישהו או משהו חיצוני לו, הוא עדיין תלותי ולא בן חורין. האדם צריך להגיע לביטול גמור לרצון ה', ולא להעמיד למבחן תוצאות ואינטרסים אישיים, וכלשון ה'שפת אמת' (שם) "ולא לחפוץ לידע ערך הטובה שנעלמה מעיני כל חי".
רבינו הקדוש כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן י) "כי שמחה הוא עולם החרות, בבחינת 'כי בשמחה תצאו', שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ואינו בבחינת גלות". שמחה היא להיות 'אני', להשתחרר מכל הכבלים הדמיוניים שיצרתי לעצמי.
גלות היא, שהשכל מנהיג אותי לפי 'האמונות' שקבעתי לעצמי, ועל פיהם אני מתנהל. אם אני לא שמח ולא מרוצה מעצמי וממשיך לקנא באחרים זה בגלל שחקקתי בדעתי אמונה ש'כך צריך להיות'. אולם, גאולה היא, כשאני בשמחה ואני נפרד מכל התוכניות והחלומות, אני חי את המציאות שהקב"ה שם אותי בה, שלם איתה, ובוחר לפעול מתוכה ודרכה.
יש לציין דבר מעניין שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א לבנו רבי יצחק זצ"ל (עלים לתרופה, צח), שמדבריו גם למדים שחרות אמיתית היא לא להעמיד את עצמי במבחן אם אני בשמחה או לא, חרות אמיתית היא פשוט להיות. בן חורין הוא זה שלא תלותי בשום דבר חיצוני, ואפילו לא בהרגשה 'האם אני בן חורין'. ואלו דבריו:
"וּבָזֶה רָאוּי לְךָ לְשַֹמֵּחַ נַפְשְׁךָ בֶּחָג הַקָּדוֹש הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ, חֲזַק וֶאֱמַץ לְשַֹמֵּחַ עַצְמְךָ וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב קֹדֶשׁ בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּמְחָה, וְהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינְךָ שָֹמֵחַ כָּרָאוּי, וְלא תִּהְיֶה עָלֶיךָ שִֹמְחַת יוֹם טוֹב לְמַשּאוֹי, רַק תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין".
לסיום, אני מרגיש צורך להביא מה שכתבתי בשנה שעברה, על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זיע"א, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה. ויש לנו אפשרות להתפלל ולבקש על כל חודש וחודש לפי עיניינו ומהותו ברוחניות ובגשמיות, וכך לזכות לשנה טובה ובריאה, ושהקב"ה יבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות וישלח לנו משיח צדקנו ברחמים ובחסדים.
שיעורים נוספים בעיות מעשיות בסיפור יציאת מצרים
מתוך הכנס השנתי "בירורי הלכה ישומית", מכון "צורבא מרבנן"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
