ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת"
(שמות כח, ב). בית המקדש מקור הרוח של עם ישראל, לשם עלו עם ישראל בשלושת הרגלים על מנת לראות את פני ה', לראות כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם, לחוש בהתעלות רוחנית שתשפיע על שאר ימות השנה, שם התכנסו אחת לשבע שנים למצוות "הקהל" בה שמעו כל עם ישראל את המלך קורא בתורה למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' (דברים לא, ט-יג). הכהנים היו המנהיגים הרוחניים שנועדו להשפיע ולהאציל מרוחם על עם ישראל, עליהם נאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים לג, י).
הקב"ה מצווה על משה להכין בגדים מיוחדים ומפוארים לאהרן הכהן ולבניו שאותם ילבשו בבואם לשרת בקודש במשכן ובבית המקדש. בגדים העשויים מזהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. אבנים יקרות מאוד משובצים זהב, פעמונים ורימונים, מצנפת, מגבעת, אבנט, ציץ, הכל מהחומרים הכי מפוארים והכי יקרים.
בגדים מפוארים ויקרים הרי הם דבר גשמי ביותר, איזו דוגמא יכולים הכהנים לשמש לעם ישראל בתוך כל הפאר הזה? כך ילמדו אנשים הסתפקות במועט? כך ילמדו אנשים לוותר על מנעמי העולם הזה ולבכר את חיי הרוח, את לימוד התורה וקיום המצוות? הרי זה תמוה ביותר! האם לא היה טוב יותר לו היו בני ישראל רואים את אהרן ובניו הכהנים משרתים בקודש בבגדי לבן פשוטים המשדרים חיי טוהר ורוח???
כדי להבין את הענין הזה יש לשוב למקור הראשון של בגדים בתורה, "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל. ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ב, כה. ג, ו-ז, כא). מה השתנה באדם וחוה אחרי האכילה מפרי עץ הדעת, מדוע לפני האכילה לא התבוששו, ואחרי האכילה נפקחו עיני שניהם וידעו כי עירומים הם? המשך חכמה (בראשית יב, ז) מסביר, שאדם הראשון קודם החטא, היה חומר זך ובהיר ודק, אשר לא חצץ מאומה בינו למראה כבוד ה', לכן הלך ערום, כי המשכיל הרוחני בל יצטרך לכסות בשר הערוה, ושוה לו למקום הנחת תפילין, כי לא היתה לו שום תאוה וענין רע. אך כאשר אכל מעץ הדעת נתהפך לחומר גס, מובדל מאמיתת השגתו והתקרבות אלקים, וחומרו חצץ בכוחות רעים מולידים התאוה והכעס, נקימה, דמיונות כוזבים. לכן ידעו כי ערומים הם ויתבוששו, כי עתה היתה המקום לבשר ערוה.
אדם הראשון קודם החטא היה במדרגה רוחנית גבוהה, גופו היה חומר זך ובהיר ודק, ולכן לא היתה לו כל סיבה לכסות את גופו, אבל משחטא וגופו הפך לחומר גס מלא תאוה שמבדיל בינו לבין אמיתות ההשגה וההתקרבות לאלוקים, עליו ללבוש בגדים כדי שיוכל לשוב, להתעלות, ולהשיג את האמת וההתקרבות לאלוקים. נמצאנו למדים שהבגדים, יותר משהם נועדו לכסות את הגוף, הרי הם מהווים אמצעי לגילוי האמת הפנימית, לגילוי הפנימיות הרוחנית שבאדם, ככל שגופו של אדם חשוף יותר הרי גופו מסתיר את הפנימיות שבו, ועל ידי הכיסוי הוא מגלה את הנשמה שבו, הרוח שבו, השכל שבו והאישיות שלו. "וכבדתו מעשות דרכיך" (ישעיה נח, יג), וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי (שבת קיג.). הבגדים מכבדים את בעליהם, על ידי לבישת בגדי שבת הוא מגלה את פנימיותו שבה הוא מכבד את השבת.
בגדי הכהונה המפוארים והיקרים נועדו לכבוד ולתפארת, על מנת לגלות את התוכן הפנימי של עבודת הכהנים בבית המקדש. הכהנים לא לבשו את בגדי הקודש מחוץ לבית המקדש, אלא רק בבואם לשרת בקודש. כל בגד בא לסמל חלק אחר מהתוכן הפנימי של עבודת הקודש. "ואלה הבגדים אשר יעשו", דרשו רבותינו זכרונם לברכה במסכת ערכין (טז.), כשם שהקרבנות מכפרין כך בגדי כהונה מכפרין, ולזה נסמכה פרשת הקרבנות לבגדי כהונה. חושן מכפר על הדיינים, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע שבפרהסיא, כתונת תשבץ מכפרת על שפיכות דמים, מצנפת מכפרת על גסי הרוח, אבנט מכפר על הרהור הלב, ציץ מכפר על עזות פנים, והמכנסים מכפרים על העריות ועל הליכת הרגלים ההולכים לעשות עברה (מתוך דברי רבנו בחיי, שמות כח, ד. ע"ש). בעל הטורים (שמות כח, לג) מציין שהיו שבעים ושנים פעמונים ורימונים בשולי המעיל כנגד שבעים ושנים מראות נגעים, כי המעיל מכפר על לשון הרע והצרעת באה בעון לשון הרע. אלו הדברים שבני ישראל ראו בבגדי הכהונה ומהם למדו דעת ליראה את ה'.
התורה מגלה לנו בפרשה זו יסוד גדול והבנה עמוקה במהותם של בגדי הכהונה, ובמהותם של בגדים בכלל, בגדים נועדו לכבד את האדם ולגלות את פנימיותו המוסתרת על ידי החומר, בגדי קודש לכבוד ולתפארת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
