ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: כלל גדול הורו לנו חכמים [ערלה ג, א]: "ספק ערלה בארץ ישראל אסור... ובחוצה לארץ יורד ולוקח". והיינו שאע"פ שאיסור ערלה הן בארץ והן בחו"ל הוא מדאורייתא – מכל מקום בחו"ל מקלים לכתחילה ב"ספק ערלה" - ובארץ ישראל מחמירים.
בנוגע להעברת אילן ממקום למקום, מלמדת אותנו המשנה [ערלה א, ג]: "אילן שנעקר והסלע עמו... - אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב". כוונת המשנה היא, שאם יש סביבות האילן שנעקר, גוש-עפר בכמות כזו שהאילן יכול להסתפק בעפר הזה על-מנת לחיות – גם אם נקבע מחדש בקרקע - הוא "פטור" מלמנות את שנות הערלה מהתחלה. אך במקרה שאין די עפר שעל-ידו יוכל לחיות האילן - אזי בשעה שנשתל, שוב יש למנות לו את שנות הערלה מחדש.
אך העירו הפוסקים שאין די בהגדרה זו של "אם יכול לחיות–פטור" - הואיל ולא הוגדר על כמה זמן מדובר. אם נסביר שדי במה שהאילן התלוש "יכול לחיות" מספר שעות בלבד – הלא אפי' ללא עפר כלל מסתבר שהדבר אפשרי. מאידך, אם נסביר שעל האילן להיות מסוגל חיות עם העפר שעליו עשרות רבות של שנים – ממילא יהיה הכרח שכמות העפר שעליו תהיה גדולה מאד.
הפוסקים האחרונים ציינו בעניין זה לתשובת הרשב"א [א, רכה]:
על דבר זה נתחבטתי כמה ימים זמן ש'יכול לחיות' כמה הוא - יגעתי ולא מצאתי. ומסתברא לי דאפי' יכול לחיות ממנו קצת ימים – פוטרו, ואפי' אינו יכול לחיות שלש שנים כשני ימי ערלה ... ומשום כך נראה לי להלכה דבחוצה לארץ אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו פטורין...
מדברי הרשב"א הסיק הג"ר שמואל סג"ל לנדא – שתי מסקנות מרכזיות [שו"ת שיבת ציון סי' מט]:
א. בחו"ל - אפשר להקל ולא למנות מחדש את שנות הערלה בכל אילן שיכול לחיות בעפרו "קצת ימים", ובארץ ישראל - יש להחמיר יותר.
ב. מלשון הרשב"א בתחילת דבריו משמע שברור לו כי באופן שהאילן יוכל לחיות שלוש שנים, כשני ימי ערלה – ודאי שאין צורך למנות מחדש את שנות הערלה. מכאן ניתן לדייק – שסובר הרשב"א שמקסימום-הזמן של 'יכול לחיות' הוא שלוש שנים. וממילא, בארץ ישראל – אם האילן יכול לחיות ע"י העפר שעליו שלוש שנים – אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה.
לעומת זאת, הגרב"צ חי עוזיאל רצה להקל ולהסתפק בכך שהאילן יכול לחיות בעפרו מספר ימים [משפטי עוזיאל א יו"ד סי' כ]. הוא בנה את היתרו על שני יסודות עיקריים: א. פלפול בשיטת הרמב"ם בסוגיה. ב. שיטת בעל ה"משנה למלך" [מאכ"א י, יא] שבזמן הזה שרוב יושבי א"י אינם בארץ ישראל – ספק ערלה גם בארץ ישראל נדונית לקולא כמו בחו"ל.
כנגד שיטתו כתב הג"ר ראובן כ"ץ - תשובה ארוכה בה הוא דוחה את שני יסודותיו – ומכריע למעשה כשיטת ר' שמואל סג"ל לנדא הנ"ל – שבארץ ישראל ע"מ שלא נצטרך למנות מחדש את שנות הערלה - צריך שהאילן יוכל לחיות בעפרו שלוש שנים [דגל ראובן ב, כז].
לעומת הנ"ל - מרן הראי"ה קוק זצ"ל [משפט כהן ח] כותב, שלא-מסתבר שרבנו הרשב"א סבר שיש מקום להצריך שהעפר שנעקר עם האילן יוכל 'להחיות' את האילן שלוש שנים. לכן, הרב מסביר שהרשב"א נקט את השיעור של שלוש שנים בלשון הפלגה, ולא כעניין הלכתי.
בהמשך לדבריו מציע הרב זצ"ל קביעה לשיעור של 'יכול לחיות' מסברתו:
הסברא נותנת שהשיעור של יכול לחיות הוא תלוי, אם חיותו מספקת ע"י הגוש עד אחר שינטע וישתרש בנטיעתו החדשה , שעי"ז אנחנו חושבים את הנטיעה החדשה רק להמשכת הנטיעה הראשונה, מאחר שלא נפסקה הראשונה עד שבאה השניה... ולדינא נ"ל ברור, שאם דלכתחילה ראוי לחוש לדברי המחמירים ... אבל אין למחות כלל בידי הנוהגים היתר ... אם הבקיאים אומרים שיכול השתיל לחיות בשיעור הזמן שבין העקירה של העציץ ממקומו עד אחר שתילתו במקום החדש, והשתרשותו שמה אחרי הקליטה של שתי שבתות (י"ד יום)"
לדעת הרב, אם מהשעה בה שתלו את האילן מחדש – הוא היה יכול לחיות ארבעה-עשר יום (הזמן שקבעו חכמים שלוקח לאילן להשתרש בקרקע) בזכות גוש העפר שעליו – משמעות הדבר שטרם נפסקה חיותו הראשונה הוא מיד ממשיך לחיות במקום נטיעתו החדש. באופן זה יש להחשיב את כל חיות האילן כ"רצף" אחד ארוך, כאילו לא נעקר מעולם מחיותו הראשונה - וממילא לא הושת עליו חיוב מניין שנות ערלה חדש.
אך באופן שאין בכוח גוש העפר שעל האילן להחזיק את האילן ארבעה-עשר יום משעה שנטעו אותו מחדש – הרי שמאותו הזמן שהוא לא יכול לקבל חיות מעפרו הראשון - חיותו היא בזכות האדמה החדשה בה נטעו אותו (ואע"פ שטרם השתרש שם – מ"מ הוא מקבל חיות). באופן זה אי-אפשר לטעון שאילן לא נעקר ממקום חיותו הראשון – וממילא ברור שיש למנות שנות ערלה מהתחלה.
הג"ר עובדיה הדאיה [ישכיל עבדי ז, יו"ד לז] הביא את לשון התשובה הנ"ל של הרב זצ"ל – והסכים עם דבריו להלכה ולמעשה. יש לציין שגם החזון אי"ש זצ"ל [ערלה ב סקי"ב] כיוון בדבריו לדעתו של הרב קוק. לכן רוב פוסקי הדור סמכו על שני עמודי ההוראה הגדולים הללו – ופסקו למעשה, שכל שעפר שסביב השורשים מספיק כדי להחיות את האילן עד שבפועל הוא ישתרש במקומו החדש – די בזה כדי לא להצריך למנות שנות ערלה מחדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
