ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נקדים ונאמר שברוך ה' מידת האמון שרוכש הציבור הדתי לבתי הדין לממונות הולכת וגדלה, ולפי סקר חדש שערך מכון משפטי ארץ מתברר שכמעט 80 אחוזים מקרב הציבור הדתי הצהירו שהם רואים בבתי הדין לממונות כתובת ראויה ועדיפה על בתי המשפט. אומנם ישנו יצר הרע, ופעמים שהניסיון אינו פשוט, בייחוד שהתובע חושב שבבית המשפט הוא יקבל יותר, אף על פי כן עלינו להתחזק ברצון להפוך את התורה שלנו הלכה למעשה לתורת חיים. כל דיון בבית הדין תורם לריבוי התורה ולבירורים הלכתיים חשובים שהופכים את התורה לרלוונטית גם בעידן המודרני. לפיכך מומלץ להטמיע בחוזים את הסעיף שאם יתגלעו סכסוכים הם יידונו בבית הדין לממונות.
אולם כדי שמשפט התורה ילך ויתפתח וייכנס גם לתחומי כלכלה מורכבים, על הדיינים והפוסקים לעשות עבודה גדולה - לעדכן את מה שנצרך ומנגד לשמור על עקרונות משפט התורה. וזו עבודה קשה – לדעת מה להרחיק ומה לקרב. דווקא בדיני ממונות יש יותר מקום להתחדשות, משום שבתחום זה הסברה האנושית תופסת מקום חשוב.
הקביעה היסודית "המוציא מחברו עליו הראיה" מוסברת בגמרא בסברה פשוטה: מי שיש לו כאב הוא דואג לריפוי עצמו, וכך מי שרוצה להוציא ממון צריך לדאוג לעצמו ולהביא ראיה. כאמור, עניין זה מאפשר גמישות בדיני ממונות, בייחוד שתנאי החיים השתנו ובעקבות זאת אף הסברה. הרמ"א כתב על בני דורו שהחוצפה מצויה אצלם יותר מימי חז"ל, ולכן אין לקבל טענה של אישה הטוענת בפני בעלה "גירשתני", כי היום מעיזה לשקר בפני בעלה (אבן העזר, י"ז). אין זה אומר שכל דיני חושן משפט ישתנו, שהרי רוב הדינים יונקים את כוחם מדברי הכתוב עצמו או מדרשות חז"ל וגזירת כתוב. הלכות אלו אינם יכולות להשתנות גם אם אינם מובנים מסברה.
דווקא ההלכות הנוקשות הללו מבטאות יותר מכול את המימד האלוקי שאפשר לפגוש רק בדין תורה. זו מטרה נוספת שקיימת במשפט התורה מעבר ליישוב הסכסוך. וכן כתב הר"ן בדרוש האחד עשר: "משפטי התורה יש להם מבוא גדול, וכאילו הם משותפים בין סיבת חול העניין האלוקי באומתנו ותיקון עניין קיבוצנו".
אפשר להביא הלכה מתחום הנזקים כדי להמחיש את הסוג הזה של ההלכות שבהן אין שינוי. התורה פטרה את בעל הבור מתשלום על כלים שנשברו, בו וכפי שדרשו חז"ל "ונפל שמה שור או חמור - שור ולא אדם, חמור ולא כלים". זו גזירת כתוב שלא ניתנת לשינוי ולכן גם אם כלי רכב יינזק בבור שהשאיר קבלן ברשלנות לא ניתן לחייב אותו בדיני אדם בתשלום.
האתגר העומד בפני הפוסקים הוא להבדיל בין הדינים הנובעים מ"העניין האלוקי", שאותם לא ניתן לשנות אף שיהיו נגד הסברה, ובין דינים המבוססים מראש על הסברה אנושית ואז יש מקום לבחון את נכונותם מסברה. יש לברר היטב על מה מתבסס כל דין ורק לאחר מכן ניתן לבחון האם שינוי המציאות משפיע על ההלכה.
טובת המאבד
אפשר להמחיש מהי הלכה שכן מושפעת מדרך בני אדם באמצעות כמה הלכות בנושא השבת אבידה, שבהן לכאורה דווקא ההקפדה על עיקר הדין תרחיק את הסיכוי של המאבד למצוא את אבידתו.
למשל, מי שמוצא משקפת בברכת שחייה (יש בה סימן), על פי הדין הוא אמור להרים אותה, לפרסם מודעות על המציאה בברכת השחייה ולשמור אותה בביתו. דא עקא, שעל פי רוב אין לוח מודעות מסודר והמודעות לא מחזיקות מעמד, ומסתבר שהמאבד לא ייחשף למודעה. הסברה אומרת שאם מחפשים את טובת המאבד יש להשאיר את המשקפת בתוך ארגז האבידות במשרדי הבריכה, ובכך להגדיל את הסיכוי שהבעלים ימצאו את המשקפת שלהם. אולם הצעה זו סותרת את המחויבות של שומר אבידה שלא להשאיר אבידה במקום שאינו שמור וכל הרוצה יבוא וייטול.
הדבר נכון גם לגבי מציאת אביזרי לבוש בגן משחקים. מצד אחד התורה מחייבת להרים את האבידה - "לא תוכל להתעלם". אך מנגד, יש לשער כי המאבד מעדיף שישאירו את האבידה במקום שהיא מונחת בו ולא שייקחו אותה ויתלו מודעות.
לאחר בחינת הלכות אבידה, מתברר שגם הגדרת המצווה מהתורה היא לחפש את טובת המאבד, ולכן כאשר הסברה אומרת שזו טובתו יש לשנות את הדין. דוגמה לכך היא תקנת חז"ל להחזיר את האבידה גם למי שאינו נותן סימן מובהק. דהיינו, על אף שמהתורה אין סומכים על סימן זה, תיקנו חז"ל להחזיר לו (כי נוח לו למאבד לקחת את הסיכון שמא האבידה תגיע לאדם אחר, מאשר שלא תחזור אליו לעולם כי אין בה סימן מובהק).
לאור זאת מובנת גם הפסיקה הבאה בשם הרב אלישיב: "מצא אבידה במקום השמור קצת כגון מאחורי גדרות הבתים, בפינה שבגינת משחקים, בין אם נראה שהונח שם בכוונה ובין אם נראה שנשכח שם, אף ביש בו סימן, אם הוא מחפצים פחותי ערך כגון כיפה, גרב, חלק ממשחק ילדים, ונראה שכשיכריז לא יבואו הבעלים לקחת את אבידתם (וכשישאירם יחזרו לקחתם) לא ייגע בו וזו הדרך המובחרת".
שיקול דומה עמד בבסיס פסיקתו של הרב חיים דוד הלוי למסור חפץ יקר ערך למחלקת אבידות של המשטרה, למרות שהם לא מקפידים על הגדרים ההלכתיים בהשבת האבידה, וטעמו: "כלל זה יהיה בידכם שבזמננו הדרך המובחרת להחזיר אבידה לבעליה הוא למוסרה לתחנת המשטרה, וגדול הסיכוי שימצאנה בעליה שם. והניסיון הוכיח זאת פעמים רבות".
דיני ממונות הם מקצוע גדול שיש לו השלכה חשובה ורחבה על כל אורח חיינו. יש לתת אמון במערכת התורנית וכן לרכוש ידיעות חשובות מתחום זה כדי שנזכה ליישם את תורת החיים בפועל ממש.
***
מתוך הספר 'כסף כשר - דיני ממונות בימינו', מאת הרב אריאל בראלי
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
