ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
יחד עם זאת יש לשים לב, שירה איננה נעימה מוסיקלית ריקה מתוכן, בתוך השירה מצויה חשיבה, חשיבה פנימית: "הַלִּמּוּדִים הַמַּעֲשִׂיִּים הֵם מְזוֹנָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה... כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הַגַּשְׁמִיִּים בּוֹנִים אֶת הַגְּוִיָּה. וְהָעִיּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, הֶגְיוֹן הַדֵּעוֹת, הַשִּׁירָה וְהִתְעַלּוּת הָרוּחַ, הֵם אֲוִירָהּ שֶׁל הַנְּשִׁימָה אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה" (אורות התורה ו, ו). כלומר, הלימודים התורניים העוסקים בצד המעשי של החיים (הלכה וכדומה) בונים בנפש את התשתית האישיותית, כשם שהמזון החומרי מזין את גוף האדם. לעומת זאת, העיסוק בתכנים מחשבתיים, בשירה וכו' - מעניק לנפש את שאר הרוח, מעין הנשימה הנותנת לאדם את חיוניותו; ו"כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאוֹרְגָּן מְכֻלְכָּל בְּמָזוֹן יוֹתֵר מַבְרִיא, יְקַבֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת הַשֶּׁפַע הַטּוֹב שֶׁהָאֲוִיר הַטָּהוֹר מַשְׁפִּיעַ עָלָיו" (שם) - כדוגמת מאכלים בריאים, המאפשרים לגוף האדם לתפקד ומשמשים בסיס לחיים איכותיים יותר, כך לימוד הלכתי איכותי ישמש מצע להתרוממות רוחנית ושירית. חשוב לציין כי שירה מלווה פעמים רבות במוסיקה שגם לה יש משמעות רוחנית; הרמב"ם למשל מדבר על המוסיקה, המלווה של השירה, כבסיס להשראה נבואית: "אין הנבואה שורה... אלא מתוך שמחה ולפיכך בני הנביאים לפניהם תוף וחליל וכינור והם מבקשים הנבואה" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ז, ד). במקום אחר (ערפילי טהר, קיז) מתבטא הרב: הַחֹק הַנַּפְשִׁי - שֶׁהָרוֹמְמוּת הַמּוּסִיקָלִית וְהַשִּׁירִית כְּשֶׁהִיא מִתְחַבֶּרֶת, הִיא הַמַּעֲלִילָה אֶת הָעֹז שֶׁל כָּל חֵפֶץ נִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה - הוּא חֹק מִתְגַּלֶּה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם בְּתוֹר זִיק מֵאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ. קָצָר הוּא צִיּוּרֵנוּ מִלְּתָאֵר אֶת הָעֵרֶךְ הַשִּׁירִי וְהַמּוּסִיקָלִי שֶׁל כָּל הַיֵּשׁ בְּיִחוּדוֹ הַנִּשְׂגָּב, אֲבָל מִתּוֹךְ הִתְעַלּוּתֵנוּ עַל יְדֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁל שִׁירֵי זִמְרָה אֱלֹהִיִּים, אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַמָּלֵא חֲפָצִים רוֹמֵמִים, קְדוֹשִׁים וְנִשְׂגָּבִים, אָנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹב שֶׁל אוֹר חֵי הָעוֹלָמִים, אֶת הַמִּשְׁטָר הָאֱלֹהִי בְּכָל הַמָּצוּי, אֶת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם, הַמְמַלְּאֵנוּ הִשְׁתּוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה בְּהוֹד מִשְׁטָרָיו, וּמְבָרְכִים אָנוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחַת עוֹלָמִים: "בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים".
במילים אחרות: שירה אמיתית מגיע מתוך עולם שכלי ומעשי עשיר, המסוגל להביט באחדות האלוהית המצויה בבריאה. בעת בה אדם מתמלא בהרמוניה המצויה בבריאה – מתנוצצת בו תחושת רוממות שמתבטאת בביטוי לירי ומוסיקלי. כאשר עם ישראל יוצא מהמיצרים, קורע את הים, מנפץ את כבלי השעבוד של עולם הטבע, נוגע בקדושה, מתחבר לתורה - רק אז מופיעה השירה: "אז ישיר משה ובני ישראל". שירת הים היא ביטוי מופלא לעולם הרמוני שבו כוחות הטבע כולם שותפים לחופש האלוהי שמתגלה לעיני משה ובני ישראל. בתרבות הדתית כיום נשמעים קולות רבים המעוניינים בהתחדשות של 'שירה מתוך קדושה'. הרצון הזה כשלעצמו הינו חיובי, אולם חשוב לזכור שלא כל מנגינת פופ זולה שמולבש עליה פסוק מתהילים הופכת להיות אוטומטית נעימה מנעימותיו של דוד המלך; על אותו משקל, לא כל חמשיר שנכתב בידי בחור חובש כיפה על מערכת יחסים רומנטית נכזבת הוא בחזקת 'משב רוח רענן בחברה הדתית'. על מנת ליצור שירה איכותית, יש צורך בעולם מאד פנימי, עמוק והלכתי שרק הוא יביא לנו את המשוררים שיחדשו באוזנינו את שירת הים. על מנת לבטא עולם רוחני עדין מעבר למילים - צריך לפני כן להתמלא בהרבה מילים, בהרבה שכל, בהרבה תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
