ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
את הפסוקים הללו דורשת הגמרא במסכת ברכות (ט, א):
דבר נא באזני העם וגו' - אמרי דבי רבי ינאי - אין נא אלא לשון בקשה. אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אתם - קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - לא קיים בהם.
כשהתבוננו בפסוק הזה בבית המדרש של ר' ינאי הוסבה תשומת הלב אל המילה "נא", לשון בקשה. מלשון זו למדו שאמר לו הקב"ה למשה "בבקשה ממך... אמור להם לישראל בבקשה מכם...". מדוע הבקשות הללו? מה עניינן לכאן? תשובת הגמרא: "שלא יאמר אותו צדיק...".
בברית בן הבתרים שואל אותו צדיק, אברהם אבינו, את אלוקים: אֲ-דֹנָי ה' בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה (בראשית טו, ח). הוא שואל את אלוקים המבטיח לו כי כל תכלית יציאתו מאור כשדים הייתה כדי לתת את הארץ הזאת – "לך ולזרעך". אם כן, משמעות שאלתו של אברהם אבינו היא: איך האדנות האלוקית – המתגלה דרך האומה, דרך הציבור – תתגלה באופן שונה כל כך מגדרי הטבע? עונה לו הקב"ה: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (שם, יג), כלומר יהיה זה באמת באופן מופלא – דרך הייסורים של מצרים יצמח עם.
מדוע בתוך המהלך הזה צריך ש"אחרי כן יצאו ברכוש גדול"? זאת אומרת, מדוע נדרשת כאן הבטחת העושר החומרי? ועוד, מאחר שזה חלק מן המהלך האלוקי, מדוע זה צריך להתקיים דרך בקשה ממשה ובקשה מישראל? ראינו שזוהי איזו התחשבות ב"אותו צדיק", שלא יאמר שאת השעבוד קיימנו ואת היציאה ברכוש גדול לא קיימנו, ונראה שיש כאן עניין שמחייב הבנה נוספת.
הדברים מתחדדים יותר בבית מדרשו של ר' ינאי בהמשך מסכת ברכות בסוגיה אחרת (ברכות לב, א). הגמרא שם מביאה מימרות שונות של האמוראים על הסיבות שגרמו לישראל נפילות רוחניות ומוסריות.
בתחילת ספר דברים מונה משה רבנו רשימה של מקומות ובהם רמז לנפילות רוחניות של עם ישראל. אחד המקומות הללו הוא וְדִי זָהָב (דברים א, א):
דבי רבי ינאי אמרי.. מאי 'ודי זהב'? אמרי דבי רבי ינאי, כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל.
בבית המדרש של ר' ינאי לימדו לימוד זכות גדול על ישראל. הם הסבירו שהשעבוד לשפע החומרי – לכסף והזהב – שנתן ה' לישראל כשיצאו ממצרים, הוא זה שגרם לנפילה בחטא העגל. זהו אותו בית מדרש של ר' ינאי שהסביר את דברי הקב"ה למשה "דבר נא באזני העם". ומתעוררת השאלה: אם זוהי סיבת הנפילה, האם לא היה עדיף מלכתחילה לא להשפיע כסף וזהב? אך אנו רואים שלא זו בלבד שזהו חלק מן המגמה האלוקית אלא שזה נאמר בלשון בקשה. עלינו ליישב את הדברים.
בפירושו לאגדות שבגמרא מברר הרב קוק (עין אי"ה ברכות א; ה, מג) שמגמתה של יציאת מצרים לא הייתה רק הפסקת העינוי של עם ישראל. המגמה הייתה ליצור בעולם חירות אמיתית . ליצור עם של בני חורין.
באמת סוגיית הכסף והזהב איננה עיקרית, בוודאי לא בסדר הגודל של "ועבדום ועינו אותם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי". אך היא כן מורה על כך שהקב"ה רוצה לתת לנו כלים לחוש על ידם את תחושת החירות. הקב"ה רוצה שנצא ממצרים לא כמסכנים ועניים. עלינו לקיים "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", לצאת ברכוש גדול.
עתה מובן מדוע הציווי "דבר נא", נאמר בלשון בקשה. מעמד הנפש שלנו ברגע יציאת מצרים שייך לנקודת הרצון, יש בו בחירה חופשית. אומר הקב"ה לישראל: "אם רוצים לצאת כמסכנים אין כפייה שלא יהיה כך – אתם רשאים שלא לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב. אך אם אתם רוצים לצאת כבני חורין, להעצים את תחושת היציאה, לחוש שיש לכם עוצמה ושאינכם אנשים מסכנים – אז שאלו איש ממצרים כלי כסף וכלי זהב". זה לא דבר הכרחי, זה תלוי מאוד בעבודה הפנימית של האדם, ולכן זה נאמר בלשון בקשה ולא בלשון ציווי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
