ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
והחתם סופר (סוכה לו) כתב לנהוג כך, "שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה "ואספת דגנך"... וכאילו תאמר - לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, כך גם כן לא יאמר – לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
באותה תקופה, היה לי חבר נוסף, מבקש ה', ששילב לימוד תורה עם התוועדויות והתבוננות פנימית. כשסיפרתי לו, שאני נוסע להשתתף בנטיעה, תמה ושאל – מה עושים שם? יש שם התוועדות?
דו – שיח פשוט זה נוגע בנקודה יסודית מאד בעבודת ה' של ארץ ישראל. (ולמעשה, נוגע בקושי שיש לאנשים רבים במצוות מעשיות רבות).
כולנו מבינים שהמצוות אמורות להביא אותנו להתעלות רוחנית. ישנם מצוות 'רוחניות', שאפשר לראות בקלות שהם מביאות את האדם להתעלות ודבקות בה'. לעומתם, ישנם מצוות הנראות 'חומריות', וקשה לראות את ההתעלות הרוחנית המלוות אותם.
במבט ראשוני ושטחי, ארץ ישראל היא מצווה שקשה להבחין בהתעלות הרוחנית שבה. לכאורה, אדמה רגילה שאנשים חיים עליה חיים שגרתיים. קל לראות בקברי צדיקים או בבתי כנסת, מקומות קדושים, שהרי באים אליהם כדי להתפלל ולעסוק באופן ישיר בחיים רוחניים. קשה הרבה יותר לראות בכברת אדמה רגילה בארץ, מקום קדוש.
אולם האמת היא, שרבו מספור המקורות מגדולי ישראל שבכל הדורות שדברו על קדושת הארץ. וכנגד הטועים לחשוב, שמדובר בארץ ישראל 'רוחנית', אמר רבי נחמן מברסלב: "כוונתי כפשוטו, ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו החצרות... שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ ישראל הגשמית הזאת".
וזו בדיוק עניינה של ארץ ישראל, שקדושתה פועלת עלינו ומרוממת אותנו גם כשאיננו חשים בכך בצורה גלויה, וכפי שאמר רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן, תורה קכט) "אמרו רבותינו, כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון... כי היא ארץ אוכלת יושביה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה בקודש".
(ובאמת עניין זה נוגע לכל המצוות המעשיות, וכבר האריכו רבים לבאר שעניין זה נגע בשורש המחלוקת בין תלמידי הבעש"ט והגר"א, אם העיקר הוא הדבקות הגלויה בה' או עצם קיום המצוות המעשיות, וכבר האריך בכך נפש החיים שער ד'. אך כאמור עניין זה בולט במיוחד בארץ ישראל).
עניין זה נוגע גם למעלת אכילת פרות ארץ ישראל, שבמבט חיצוני הם נראים כפירות רגילים, אך גדולי הדורות ביארו את מעלתם וקדושתם, ושמעלתם היא המשך מעלת המן, כדברי שער החצר (קסט): "בזמן שהייתה ארץ ישראל בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות ארץ ישראל וטעמם היה גדול (אפילו) מקדושת המן וטעמו... וכבר ידוע גודל הזדככות אכילת המן, שהוכרחו לאכול המן שיזדכך גופם לקבלת התורה הקדושה, ועוד כמה מעלות נפלאות כידוע. ומעתה נוכל להבין גודל קדושתנו באכלנו פירות של ארץ ישראל".
וכידוע, מאכלו של אדם משפיע עליו מבחינה רוחנית גם בלי שהתכוון לכך, שהרי מאכל אסור מטמטם לבו של אדם, כי המאכל הופך ממש לחלק מגופו של אדם. ומרובה מידה טובה ממידת פורענות, לפיכך מאכל קדוש מקדש גופו של אדם גם בלי שמבין את כל הרעיונות העמוקים הגנוזים במאכל.
ומסופר, שצדיק אחד פגש פעם את רבי דוד מללוב (שיום ההילולא שלו ב – ז' שבט) בשעת חזרתו מהחוזה מלובלין. סיפר רבי דוד מללוב, שהחוזה אמר תורה בפרשיית המן (שבפרשת בשלח): "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא... לא ידעו מה הוא". וביאר החוזה, שכל אחד ואחד אמר על חבירו 'מה הוא', כי המן היה מאכל רוחני, לחם מן השמיים, ועל ידי אכילתו התעלו כל יום ויום מבחינה רוחנית, עד שלמחרת לא הכיר איש את חבירו, ושאל – מי הוא זה, כי לא הכירו משום שהתעלה במדרגתו. (סיפורי חסידים, בשלח, מס' 176).
נמצאנו למדים, שאכילת המן פעלה מעצמה ורוממה את האנשים מבחינה רוחנית.
וכך זה גם בפירות ארץ ישראל. בזמנו ליקטתי סיפורים ומאמרים רבים על מעלת פירות ארץ ישראל. כשהשוויתי את סיפורי חז"ל לסיפורי ודברי גדולי הדורות גיליתי דבר מדהים. גדולי דורות הגלות מדברים בעיקר על קדושת הפירות, לעומתם, חז"ל מדברים בעיקר על השפע הגשמי והמתיקות של הפירות. חז"ל מזכירים את הנושא הרוחני רק בהקשר של ירידת השפע והמתיקות בעקבות קלקול רוחני.
ללמדך, שבגלות צריכים לדבר על הקדושה, אך כשחיים בארצנו הקדושה נושמים מאווירה ואוכלים מפירותיה, הקדושה זורמת אלינו באופן טבעי, והיא נמסכת בגופנו דרך ההתענגות על טוב ומתיקות הפירות.
כמובן, גם אחרי כל ההסברים הללו, חשוב לזכור שמעלתו של מי שמבין את הדברים לעומקם ופוגש את הרוחניות בגלוי, גבוהה יותר. לפיכך, המעלה השלימה היא ללמוד ולהעמיק במעלת ארצנו וקדושת פירותיה.
שנזכה בט"ו בשבט הקרוב וכל השנה, לאכול מפריה, לשבוע מטובה, ולברך עליה בקדושה וטהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
