ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
במאמר לשבת חנוכה, הבאתי את דברי ה'שפת אמת' זיע"א, שמדליקים את נרות החנוכה בתחילת טבת, כדי שיאירו לכל לילי טבת הארוכים ולבטל את קליפת עשו ששולטת בחודש זה. הכוח שנותן לאדם להאיר את החודש ולחיות אף בזמנים קשים, הוא התקווה. ואת כוח התקווה קיבלנו מחג החנוכה, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' שהמילוי של 'חנוכה' עולה בגימטריה 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''.
בעניין ההתחזקות בתקווה והרצון לקרבת ה' כתוב בספר 'שיחות הר"ן' (סימן קכ) לרבנו נחמן מברסלב זיע"א: "ענה ואמר, 'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (תהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא. אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה".
וכך דוד המלך כותב בתהלים (קמז, יא) "לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו". סוס הוא סמל לכוחניות והשגיות, ומחדש דוד המלך שהקב"ה אינו מעוניין בביצועים גרידא, ביצועים הם חשובים, אך יותר חשוב הוא הלב של היהודי, לב שגורם לעיניים להסתכל אל השמים ולקרוא לה' בגעגועים ובכיסופים.
בהקשר זה כתוב במשנה (ראש השנה ג, ח): "'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו'' (שמות יז) - וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין".
המשנה מלמדת אותנו מהו הדבר החשוב ביותר לפניו יתברך במלחמה נגד היצר הרע, "ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים". ידועה האמרה בשם הזוהר הקדוש (חלק ג דף רפא, ע"ב) "רחמנא ליבא בעי", ה' יתברך רוצה את הלב, וכלשונו של 'האבני נזר' זיע"א (מובא ב'שם משמואל' פרשת קורח) "איש אשר התשוקה שלו היא תורה ומצוות, אי אפשר שירד לגיהנם, ואפילו אם ירד, הנני ערב בעדו שימהר ויעוף משם כחץ מקשת".
מובא בספר 'כוכבי אור', שספרו לרבי נתן מברסלב זיע"א על למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה, רבי נתן לא התפעל ואמר: "תלמידי ר' עוזר יכול לומר אלף פעם ריבונו של עולם". ללמדנו, שהקב"ה לא מתרשם מהביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים.
כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו לקב"ה, ואת אהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. אפשר לומר שזו כוונת רבינו שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ): "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
ידוע שלימוד שולחן ערוך והתבודדות הן שתי הנהגות שרבנו נחמן מברסלב זיע"א ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן, סימן קפה). על פי ההדרכה של הזוהר, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום המעשי של ה'שולחן ערוך', אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות, שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים.
השבוע ציינו את יום פטירתו של רבי נתן מברסלב זיע"א, רבות יש לספר עליו ועל דמותו המיוחדת, אבל הנקודה העיקרית שנכתבה רבות בחיבורו הגדול 'ליקוטי הלכות' היא 'הרצון', לעולם לא להניח את הרצון, אלא כל הזמן להשתוקק ולקוות לה'. מכל מיני סיבות, יש לאדם מניעות ללמוד תורה או לקיים מצוות ה', אבל על 'הרצון' אין לאדם שום מניעה לעולם, תמיד הוא יכול להתגעגע, להשתוקק ולקוות אל אבא בשמים.
וזה לשון רבי נתן (ליקוטי הלכות ערב, ג): "עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא זָכוּ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְגַם קְצָת פָּגְמוּ יוֹתֵר, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁים בְּעַצְמָן וְשׁוֹכְחִים לִכְסֹף יוֹתֵר עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם הָרָצוֹן אֶצְלָם. וּבֶאֱמֶת, זֶה הַפְּגָם קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן וְלֹא יִטֹּשׁ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן, אַדְּרַבָּא, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת לְכָל הַמַּעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.














