ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המקובל יצחק בן טפחה זיע"א
"וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו.
על פסוק זה אומרת המכילתא במקום:
וכי מיד עשו? והלא לא עשו עד ארבעה עשר לחדש; אלא כיון שקיבלו עליהם לעשות, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו מיד.
מכאן למדים אנו, כי ההכנה לקיום רצון ה', הרי היא כקיום רצון ה' עצמו, וכעשיית התורה עצמה.
המשנה באבות 2 אומרת, ש"כל שמעשיו מרבין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת". ומקשה על כך רבנו יונה במקום: "יש לשאול איך אפשר להיות מעשיו מרובין מחכמתו, ואם אינו יודע התורה והמצות, וכי יש לו לעשות המעשים האלו?" וכו', והוא מסביר: "אלא שקבלו עליהם תחלה לעשות כל אשר יצוה להם וישמעו, ומיד קבלו שכר כאילו עשאום" וכו'. אם קיימת נכונות של האדם לעשות גם בלא ה"נשמע", הרי זה כאילו כבר עשה זאת.
ההכנה לתורה - הרי היא כתורה עצמה. אמנם עיקר לימוד התורה הוא "הוי שקוד ללמוד תורה" 3 , אולם קודם לכן יש צורך בהכנה: "והתקן עצמך ללמוד תורה" 4 , כיסוד וכהקדמה ללימוד. לפני שפותח האדם את התורה עצמה, צריך הוא להכין עצמו אליה על ידי ארבעים ושמונה הדרכים שבהם נקנית התורה. ולימוד גדול הוא זה, בייחוד אם יש צורך בכל ארבעים ושמונה הדרכים על מנת ללמוד את התורה.
ההכנה לקבלת התורה מלמדת אותנו כיצד עלינו לגשת ללימוד התורה, וכפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות 5 :
'והודעתם לבניך ולבני בניך', וכתיב בתריה: 'יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב' - מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע.
ישנה משמעות מיוחדת להכנה לתורה. לכן מצווה עם ישראל: "והיו נכנים ליום השלישי, כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" 6 . יש צורך בשלושה ימים, ואף קודם לכן, בהכנה לקראת קבלת התורה, ופרשה זו של הכנה, יש בה עיקרים ויסודות של תורה.
ולשם כך קיימת הפרשה הזאת. הפרשה הזאת מלמדת אותנו, ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע", ומתוך כך אומרת המשנה במסכת אבות 7 , שבין ארבעים ושמונה הדרכים שהתורה נקנית בהם, מצויים: "באימה, ביראה". כל מה שנאמר בפרשה זו, הרי הוא מהווה הלכות של תורה, כיצד עם ישראל יכול להגיע לתורה. מתוך ההקדמה לתורה יכולים אנו ללמוד הנהגות ויסודות של תורה, ועל כן יש ללמוד זאת בכל פעם מחדש.
---------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
