ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הלך האיש, ומצא בכתבים ישנים שיעור בנושא המדובר. שינן האיש את השיעור המוכן עד שהיה בקיא בו בעל פה. אולם, כל ידיעותיו היו אך ורק בעל פה, אך הוא לא עמל להבין את תוכן השיעור לעומקו.
והנה, הגיע הרגע המיוחל. האיש עלה על דוכן הנואמים, והרצה בשטף ובכישרון רב. כולם התפעלו מאוד מדרשתו עד... שאחד הנוכחים הצביע ושאל שאלה. כמובן, שהמרצה התבלבל לחלוטין, ונאלץ להודות שאינו בקיא בנושא.
משל מציאותי זה מבטא את העובדה, שרק מי שחי ומבין את הדברים יכול לחדש ולהוסיף בהם, ולהפיק מהם תשובות לנושאים נוספים. זהו ההבדל בין חי למת. החיים בכוחם לצמוח ולרבות, כיוון שהם קשורים למקור החיים, אך המתים נשארים במקומם כאבן דומם.
עניין זה מבאר יסוד חשוב המופיע בפרשתנו. אליעזר עבד אברהם נשלח להביא אישה ליצחק. סיפור שליחותו ומעשיו מופיע באריכות גדולה בתורה. האריכות כה גדולה עד שהסיפור מופיע למעשה פעמיים. פעם ראשונה כשהוא קורה בפועל, ופעם שנייה כשאליעזר מספר את סיפורו למשפחת רבקה.
על כך אומרים חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים", שהרי סיפוריו ודבריו של אליעזר מופיעים פעמיים באריכות, והרבה הלכות וגופי תורה מופיעים בתורה רק בתמצית וברמז כהלכות שבת, למשל, שמופיעים רק בתמציתיות כ"הררים התלויים בשערה".
והעניין מוסבר לאור דברינו. התורה באה כאן לבטא רעיון זה. אליעזר הוא עבד אברהם, דבוק כולו בשורש החיים, ולכן מעשיו ותורותיו אמת, והוא זוכה שתורתו פרה ורבה.
ואפשר לחבר את הדברים למשנה במסכת אבות פרק ו. המשנה אומרת שמי שלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת... ואפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד. וההוכחה של המשנה – שהרי דוד מלך ישראל למד מאחיתופל שני דברים, וקראו – "רבו אלופו ומיודעו", נמצא שיש כאן קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל כיבד את אחיתופל, קל וחומר לכל אדם שלומד מחבירו.
ולכאורה, המשנה קשה – הרי הקל וחומר אינו מוחלט. דוד למד מאחיתופל שני דברים, אם כך אפשר ללמוד ממנו שצריך לנהוג כבוד במי שלימד אותנו שני דברים, ולא במי שלימד דבר אחד?
המדרש שמואל מתרץ שם, שעדיין זה קל וחומר, כי קל וחומר לא חייב להיות מוחלט. אם דוד המלך, שהוא מלך, נהג כבוד באדם רגיל, בגלל שני דברים, הרי שוודאי שאדם רגיל צריך לנהוג בחבירו כבוד בגלל דבר אחד.
אולם, עיקרון זה אינו מוסכם על כולם. יש שאומרים במקומות אחרים בש"ס, שקל וחומר צריך להיות מוחלט. החמור חייב להיות חמור מהקל בכל הפרטים, ולשיטתם חוזרת השאלה למקומה.
אך שמעתי פעם מאבי מורי שליט"א תירוץ לפי דברים שאמר הבעש"ט הקדוש – תורה אמיתית היא פרה ורבה, אך תורה שאינה אמיתית אינה מוסיפה והולכת. אחיתופל היה רשע, נמצא שתורתו לא תצמח ותגדל, ולכן שני הדברים שהוא לימד את אחיתופל ישארו תמיד שני דברים. לעומת זאת, הלומד מחבירו דבר אחד, הרי תורה זו תצמח ותגדל, ותהפוך לשני דברים ויותר, ולכן הקל וחומר ברור.
וזה בדיוק הרעיון שכתבנו, עלינו ללמוד תורת אמת, תורה המחוברת ובטלה לדבר ה', ולחכמי ישראל שבכל הדורות, כאליעזר הדבוק ובטל לאברהם, ומכוח זה נזכה לפרות ולרבות כחיים המוסיפים והולכים! "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.















