ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
המשל של אבא היה על תפקיד קהילות ישראל בגולה לשמר ולהנחיל את המסורת ואת המנהגים שיסודותם בהררי קודש, מבלי לטשטש את מקוריותם, עד שיבוא היום שיתקבצו נידחי ישראל וישבצו כל מנהג למקומו לפי ענינו.
יש במשל התבוננות כפולה במה שיש בידי נאמני המלך: מחד, היהלום שבידם מקורי ואמיתי - אבן מכתר המלך, חלילה שתחסר! הֶעדרה הוא חסרון בכתר. ומאידך' זהו חלק קטן בלבד, רק פרט מסוים, אבן אחת לא מלוא הכתר. האבנים מקבלות עשרות מונים של חשיבות כשהם יחד. כל אבן משתלמת לצד חברתה, היעד הוא איחוד שלמות הכתר.
זו הסתכלות גם על דרכי הלימוד השונות בקהילות וגם על השליחות האישית של כל אחד ואחד לפי נטיית לבו וכישרונותיו. יש לשמור על הייחוד של כל אחד. כל נשמה היא חלק א-לוה ממעל ממש, אות בתורה, אסור, ואף לא ניתן, לטשטשהּ ולפשרהּ. אבל ייחוד זה איננו בפני עצמו ולא לעצמו, תכליתו- להשתלב למען היחד השלם בבוא העת.
מאירים דברי הרב זצ"ל באורות (עמ' קט"ז):
"נס השלום של האידאות האלה (הדתית והלאומית), אשר בהריסותנו הגדולה מתגלות הן כל אחת בצורה בודדת במפלגות שונות, מוכרח יהיה להיות מורם סוף סוף, ובארץ התחיה יפגשו הכוחות ונושאיהם, וכל אחד ימצא בשכנגדו את השלמת פגם נשמתו"
בביטוי "נס השלום" אפשר שהרב רומז לדברי המדרש (תנחומא פקודי י"א) על הפסוקים:
"...הוקם המשכן. ויקם משה...": אמר משה: רבש"ע! איני יכול להעמידו. אמר ליה: עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאיליו וכו'"
כלומר, יש באחוד הכוחות סיעתא אלוקית ניסית, המתגלה ברעיא מהמנא.
ועוד ברב זצ"ל בפנקס י"ג, (ס"ז) מובא תהליך דומה ברמת הפרט:
"על פי רוב אין מתקבצים באיש אחד כישרונות רבים... דרך האמת שהיא דרך ה', צריך שכל אחד יחזיק בכישרונו ויכבד כישרון חברו באופן שירצה בכל לב להיות משפיע על חברו וגם מושפע ממנו בכל דרכי הטוב". (ע"ש עוד פס' צ"ו)
עם כל האמור כאן, נסייג ונזכור שלא כל יחוד- מקורי הוא. ישנו גם הפן ה-71, שהוא מחוץ לבית המדרש. לא כל שיטה היא עוד דעה, יש גם טעות בהוראה, יש אבנים מזויפות ועינו החדה של השו"ע מבחינה בהן.
על ניצוח אחוד הכוחות מופקד נעים זמירות ישראל ה"יודע נגן". וכמו המנצח בקונצרט, היודע לשלב כל כלי בזמן הנכון ובעצמה המתאימה בהרמוניה שלמה, כך מלכא משיחא יאחה את שברוננו עד ל"ויהי המשכן אחד"- "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










