ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חיי יעקב אבינו היו מלאי תלאות. בתחילה נתקל בשנאת עשו שהגדיל להתרברב "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי". אחר כך הגיע לבית לבן שהחליף לו את לאה ברחל. ואחר כך החליף את משכורתו עשרת מונים. וכאשר יצא בדרכו חזרה לארץ ישראל, פתח לבן במרדף אחריו שאילולא אזהרת ה' "השמר לך מ[ל]דבר עם יעקב מטוב ועד רע" ספק אם יעקב היה יוצא מזה בשלום. ואחר כך מעשה אונס של דינה. ואחר כך שנאת אחיו של יוסף, ומכירתו. ובנו אהובו יוסף נעלם מעיניו משך עשרים ושתים שנה! אחר כך "רודן מצרים" צפנת פענח תבע שיביאו לפניו גם את בן טיפוחיו בנימין, ולמען "ערבון" החזיק את בנו האחר שמעון בשבי למשך שנה. ולבסוף, היה יעקב זקוק לצאת מארץ ישראל, למקום טמא כמו מצרים. כך לשון רש"י "לפי שהיה [יעקב] מיצר על שנזקק לצאת לחוץ לארץ" (בראשית מו, ד). עצם בואו לבאר שבע, שם הקריב זבחים, היה כדי לקבל רשות מהקב"ה לצאת מן הארץ (כך כתב הרמב"ן).
אבל מצאנו כי יעקב אבינו מואשם על חוסר בטחונו בהקב"ה. כאשר בניו חזרו ממצרים עם בר שרכשו, וכעבור תקופה בקשו לחזור למצרים לרכוש עוד מזון, תבעו ממנו למסור לידיהם את בנימין, כמו שהרודן במצרים התנה איתם תנאי מראש, ענה להם יעקב בחוסר סבלנות "למה הריעותם לי, להגיד לאיש העוד לכם אח" (בראשית מג, ו). לימדו אותנו חז"ל (מדרש ב"ר סוף פרשה צ"א) כי אלו הם דברים בטלים, כי הקב"ה עסוק להביא ישועה לישראל, דרך כל מיני נסיונות וקשיים. ואין לשפוט בפזיזות ולקרוא לזה "הריעותם לי". זאת אומרת, כאן יש דוגמא מקראית ללקח שר' עקיבא הנחיל לישראל, לומר על כל דבר ודבר "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" כלומר כל מה שהקב"ה עורך ומסדר, הכל הוא לשם מטרה טובה (ומובא בשו"ע או"ח סוף סי' ר"ל).
הצרות שעוברות כעת על עם ישראל בארץ ישראל אינן במקרה. כבר הודיעו לנו חז"ל עליהם מראש (סנהדרין דפים צז-צח). הדרך לגאולה עוברת כל מיני מבואות אפלות. גם בזמנו של הרב קוק חזה מרידות גדולות של סקטורים שונים מהציבור הישראלי. והוא כתב שאין הדבר בא בהפתעה, כי חז"ל כבר הודיעו מראש על ירידה כזו ("אורות", עמ' פד). ומצאנו כי ביותר מעשרה מקומות בכתביו כותב הרב שאנו בעידן של אתחלתא דגאולה.
לכן ה"מוטו" של התייחסות זאת היא בדברי הרגעה שהקב"ה אמר ליעקב "אנכי ארד עמך מצרימה", כאשר בעלי לשון מצאו רמז בלשון שם זה למיצרים וצרות. ובסוף המהלך "ואנכי אעלך גם עלה". יצאו בנסים ונפלאות, יצאו אחרי שה' יפליא מכות קשות באויביהם ושונאיהם, יצאו ברכוש גדול. ויצאו לכבוש את ארץ ישראל. אסור לשפוט על פי חציים של הנתונים. צריכים לראות את כל התמונה בשלמותה. יש פתגם, "צוחק מוצלח הוא מי שצוחק לאחרונה". אויבי ארץ ישראל הם אויבי הקב"ה, וגורלם נחרץ. ומה אתנו? לבסוף נראה שהייתה לנו כאן "ירידה לצורך עלייה". צריכים סבלנות. צריכים אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
