ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
רבינו האור החיים הק' כותב בפסוק (כט, ט) אתם ניצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית וגו' וז"ל: ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה עכ"ד.
הספה"ק למדים מדינו של ערבות דבר נפלא, שכשאדם עושה פעולה משפיע על חבירו לטוב ולמוטב.
וכמו שאומרים בשם בעלי המוסר "שאם יהודי מתרשל בלימוד המוסר אזי עוד יהודי משתמד בברלין רחמנא ליצלן".
וכבר קדמם בזה מרן הבעש"ט זיע"א וכדמובא בספר היכל הברכה (פר' שלח, להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זצ"ל) בשם מרן הבעש"ט הק' זצ"ל שאמר: "כשהצדיק עושה חטא קל גורם לאיש חטא חמור" ומביא שם סיפור נורא בתלמיד חכם אחד, שכעס והתרגז מאד על חבירו, וגרם בכעסו שרשע אחר תחב סכין בבטן רשע כמותו ורצחו, ואמר לו מרן הבעש"ט שכעסו גרם לכך, ולכן לא רק על כעסו צריך לחזור בתשובה, אלא גם על רציחת הרשע עכ"ד.
ובזה יומתק לן להבין מאמרם ז"ל (יומא פו:) "יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו", ומקשים העולם וכי מפני שאחד עשה תשובה, ימחלו לכל העולם - מה צדק יש בכך.
וראה ב גליון הש"ס להגרע"א (שם) שהביא מהרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור הדין ח"א פ"ד) שתירץ שאין הכוונה כפשוטו שמוחלים לכל העולם, אלא פי' חלקם בברית האלה להיות ערבים זה לזה הוא הנמחל בזכותו עכ"ל. כלומר שהם נתפסו בזה שהוא חטא מחמת הערבות, ועכשיו ששב בתשובה מוחלים להם על חלק זה.
אמנם לפי יסוד הנ"ל, שהשב בתשובה גורם גם לחבירו לחזור בתשובה, ירווח לן שפיר, שאין הכוונה כפשוטו שבזה שהוא לבד שב בתשובה מוחלים לכל העולם, אלא שבכך שהוא עשה תשובה גורם לחבירו לחזור בתשובה, וכשחבירו יחזור בתשובה יגרום לחבירו, וחוזר חלילה עד שכולם יחזרו בתשובה ובמילא ימחלו לכולם.
זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית
מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זצ"ל, שבעת הילוכו לגָלוּת הגיע לכפרים שהיהודים שמה היו מגושמים מאד ועברו על כל עבירות שבתורה, משום שדרו בין הגויים.
כשהתאכסן הרבי ר' זושא בבתי היהודים שם, ראה ברוח קדשו את עוונותיו של בעל האכסניה, והיה מתחיל להוכיח את עצמו בבכיה: זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית בכפר פלוני בבית פלוני על יד החלון, אכלת שם נבלות וטרפות ודבר אחר, איך ארע לך דבר כזה... כך מנה את כל העוונות שעבר בעל הבית מיום עמדו על דעתו, עד שהבע"ב לא היה יכול לעצור בעצמו, ניגש אליו ואמר בבכייה מרה, שהרבי הצדיק! והוא זה שחטא ועבר על כל העבירות שמנה, וביקש ממנו שיורנו דרך תיקון ותשובה שלא יחטא עוד.
הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זצ"ל ביאר את העובדא הזאת: הנה ברור שהרבי ר' זושא לא אמר זאת מן השפה ולחוץ וכמשחק בעלמא. בענוותנותו המופלגת תלה את כל חטאי בני ישראל בעצמו, וחשב בדעתו שאילו לא הירבה לחטוא והיה במדריגת אחיו הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק, לא היה בעל האכסניה נכשל בחטא. הרבי ר' זושא תלה את כל חטאי בני ישראל בזה שהוא לא ערך לילות קדושים כראוי. לא היה אצלו ספק שכיון שאכל פעם בלי לכוון לשם שמים בשלימות, גרם לבעל האכסניה להיכשל באכילת נבילות וטריפות.
מחשבות אלו הביאו את הרבי ר' זושא לעשות תשובה שלימה, ודבריו שיצאו מן הלב נכנסו ללבו של בעל האכסניה ועוררו גם אותו לתשובה ולחרטה באמת על כל חטאיו. דברי הצדיק השפיעו עליו אף שלא ירד לסוף דעתו, עד שהתעורר ברשפי אש לשוב בתשובה עכ"ד (שפע חיים שנת תשמ"ב עמ' דש).
אך טוב לישראל
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך (ל, א).
כתב האור החיים הק' ז"ל: "עוד הצצתי ואראה מה נעמה חיבת הקודש אשר חיבב אלקינו אותנו, הלא תראה כי בזיכרון הברכה הגיע אותה עלינו ואמר כי יבואו 'עליך', הברכה. ובזכרון הקללה אמר והקללה אשר נתתי 'לפניך', ולא עליך, ומטעם זה אמר אשר נתתי לפניך, ולא הפסיק במאמר כל הדברים האלה".
ואני אמרתי עפ"י המעשה אשר שמעתי מדו"ז הרה"ק [רבי דוד משה] מטשארטקוב זצ"ל בש"ק ג' חשון שהייתי שם, וסיפר, שהרה"ק הרבי ר' אלימלך ז"ל היה לו פעם אחת עליית נשמה, ושאל הצדיקים שנפטרו מכבר, מפני מה כ"כ רע בעולם רח"ל? והשיבו, שהם נפטרו כבר ואין להם שייכות עוד עם זה העולם. וישאל את הצדיקים שנפטרו מקרוב, והשיבו שהם רואים שהשפעות טובות יורד לעולם, ואם נשתנה למטה הוא מצד המקבלים, ואם יעשו להם כלים לקבל השפע כמו שיורד מלמעלה יקבלו רב טוב.
ובזה אמרתי הפשט "והיה כי יבואו עליך", פירש בעת שיבואו עליך מלמעלה, אז "כל הדברים האלה הברכה" שאז הכל הוא רק טוב. אמנם "והקללה אשר נתתי" היא נעשה רק "לפניך" – מצידך. על כן "והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" ויהיה אך טוב לישראל.
(ברכת משה, פאשקאן, פרשת נצבים, עמ' ס"ח)
קשרי רבינו האור החיים הק' עם מרן הבעש"ט זי"ע
הבעש"ט מפליג בשבח ספרי רבינו
בשעה שהיה רבינו עושה את צעדיו הראשונים בארץ הקודש, ראה ספרו "אור החיים" אור בוונציה, וזכה לתפוצה מהירה באירופה כולה, עד שנעשית כל הגולה כמדורת אש, ובתורתו עסקו מתוך התלהבות גדולה רבנן ותלמידיהון בכל אתר ואתר. לא חלפו ימים רבים עד שהתגלגל ובא לחבל פודוליה שבאוקראינה של ימינו, בו שוכנת מז'בוז', עירו של רבינו ישראל בעל שם טוב.
משראה רבינו הבעל שם טוב את הספר, הפליג עד מאד בשבחו של רבינו, מה שהביא לתפוצה גדולה של הספר ברוסיה ופולין, והפך את הספר לאחד המיוחדים שבין הספרים הנלמדים במקהלות חסידים.
הביקוש הגדול ל"אור החיים" הביא להדפסת עוד שתי מהדורות של הספר במזרח אירופה. וכך מספר תלמיד רבינו, הגחיד"א זי"ע:
"אור החיים פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר ונדפס בווינציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י, ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" ( שם הגדולים, מערכת ספרים ערך א', אות נד).
וכך הובא בספר דורש טוב (טשורטקוב) אחרון של פסח תש"א (עמ' קצד טו"א), ומתוך דבריו עולה כי היכרותו הראשונה של הבעש"ט עם אישיותו של רבינו ורצונו להתראות עמו באו בעקבות הדפסת ה"אור החיים". וזל"ק: "בשנת תק"ב נדפסו בוויניציא חומשים עם פירוש "אור החיים" מאת הרה"ק מוהר"ח בן עטר ז"ל מירושלים, והגיעו החומשים ליד הבעש"ט ז"ל ושמח בהם מאד, כי בפירוש אור החיים מצא בעל לב רגש מלא התלהבות לעבודת ה', אז שלח הבעש"ט את גיסו הרה"ק רבי גרשון קיטווער ז"ל לירושלים, למען שיבוא אל ישיבות מוהר"ח בן עטר ז"ל וכו'...".
גם הרבה יסודות ועקרונות רוחניים המקבילים לתורת החסידות, נמצאים בספרו של רבינו. מרגלא בפומיה של הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקוירא זי"ע: "הספר החסידי הראשון הוא ה'אור החיים' הקדוש!"
נר"נ של משיח
נימים נסתרים קישרו בין שני קדושים אלו, מה שהביא את הבעש"ט לידי השתוקקות להתראות פנים בפנים עם רבינו. לפי דברי צדיקי הדורות רצה הבעל שם טוב להביא בכך לידי זירוז הגאולה והבאת משיח בן דוד.
"...ורבינו הקדוש אור החיים אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות... ומרן הקדוש היה נפש דוד דאצילות והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה הגאולה האמיתית..." ( נתיב מצוותיך (קומרנא) א, ט).
[ראה גם ראה בספר בית אברהם (סלונים) שבועות, עמ' קסא: "בשם אא"ז בעל יסוד העבודה זי"ע: הבעש"ט זי"ע היתה דרך עבודתו בקודש ע"י תפילה, והוא היה נפש דוד, כמאה"כ נפשי שפכי כמים לבך נוכח פני ה', ואור החיים הק' היה רוח דוד, ועבודתו בקודש היתה ע"י תורה. ואם היו נפגשים יחד היו ממשיכים את נשמת דוד על הנ"ר, והיה בא משיח בן דוד"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
