ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
את כוונתם ביאר שם רש"י: מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי, אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה, בשר מסוכנת שחוטה, ואף על פי שהיא מאוסה ...
כלומר, אומרת התורה: מה לעשות יש לאדם יצר. אם לא תתן לו לפרוק קצת את היצר, הוא עלול להתפרץ למחוזות הגרועים ביותר. לכן עדיף לשחרר קצת. בעצם להתיר טיפה את האסור כדי שלא להגיע לאסור ממנו. סוג של תפיסת מזעור נזקים, בבחינת מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
גישה זו בעייתית מאוד. כיצד יתכן שהתורה עושה עסקים עם יצר הרע? האם לדוגמה בגלל שתופעת הזנות ימיה כימי עולם ומיגורה לא נצפה בעתיד הקרוב, ידונו רבותינו מה הם הדרכים הראויות למסד את הזנות?
השאלה מתחדדת עוד יותר דווקא לשיטתו של הרמב"ם. נחלקו הראשונים האם מותר לבוא על אישה זו בשעת המלחמה או לא. הרמב"ם פסק במפורש את לשון חז"ל להלכה (מלכים ח.ב,ד): "בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו" וכן "הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה, שלא דברה תורה אלא כנגד היצר". אמנם לאחר מכן, יש לנוולה על מנת שתתגנה עליו ותתגייר או תצא, אבל בשעת התעוררות היצר לשונו של הרמב"ם מאוד "ליברלית" : הביאה הראשונה היא לגמרי פרי היצר, עד כי גם כהן מותר בביאה הראשונה אף שאין לו אפשרות לשאתה לאחר מכן משום שגיורת אסורה לכהן.
זאת לעומת ראשונים נוספים שהבינו שהתורה אסרה ביאה ראשונה בשעת התעוררות היצר. לדעתם אפשר לומר מדובר במין "טריק" שימושי, מעין פת בסלו – מותר לבוא על הגויה לאחר כל תהליך הניוול, בתקווה שעד שנגיע לשם, כל החשק ישאר מאחור...
ננסה לעמוד על עומקה של המצווה מתוך דברי רבנו במורה (ג.מא) : "יודע אתה את אומרם: לא דיברה תורה אלא כנגד היצר. עם זאת כללה אותה המצוָה מידות נעלות שראוי למעולים לסגלן ושברצוני להסב את תשׂומת-הלב אליהן. כי אף-על-פי שגבר עליו יצרו ואינו יכול להתאפק, הכרחי להפריש אותה למקום מוסתר. זה הוא מה שאמר: אל תוך ביתך. ואסור לו שיִלחצנה במלחמה כמו שהבהירו. כן לא מותר לו לשכב עמה פעם שנייה עד אשר ישכך יְגוֹנָהּ ותרפה דאגתה. ואין למנוע אותה מלקונן, מלפרוע את שׂערה ומלבכות ככתוב: ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, ואחַר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה, כי הנוגים מוצאים מרגוע בבכיים ובעוררם את יגונותיהם עד שילאו כוחותיהם הגופניים מלשׂאת פגיעה נפשית זאת, כשם שלשׂמחים יש מרגוע במיני משׂחק. לכן חמלה התורה עליה ואפשרה לה את זאת, עד שתיקע נפשה מן הבכי והיגון. יודע אתה שהוא שכב עמה בגיותה, אפילו כאשר זה היה בעבירה כלשהי, כלומר, שהיתה אז גויה. עם זאת נאמר: לא תתעמר בה תחת אשר עִנִּיתָהּ. התברר אפוא אֵילו מידות נעלות יש במצוָה זאת..."
אכן לדעת רבנו, אשת יפת תואר היא סוג של מצווה היוצאת מתוך "עבירה כלשהיא". אחר שגבר יצרו של האדם עליו "ואינו יכול להתאפק", התורה מכוונת את האדם לדרך של מידות נעלות המתגלות דווקא ולמרות המצב הבעייתי.
אכן, כנגד יצר הרע- מתוך מצב של נפילה ומתן לגיטימציה מסוימת ליצר, דברה תורה - התורה מדברת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
