ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א-ב
אחרי הבחירות שאחרי מלחמת יוה"כ, קמו שתי ממשלות מיעוט יהודי במדינת ישראל. הראשונה ע"י הגב' גולדה מאיר; ממשלה ששרדה כחודש ימים בלבד. משהתפטרה גולדה מאיר, קמה ממשלה נוספת שכזו, ע"י יצחק רבין, עד שהצטרפה אליה המפד"ל בחשון ה'תשל"ה, עד לחילופי השלטון שלאחר הבחירות, שהתקימו שלוש שנים לאחר מכן, כאשר נכנס לתפקיד רה"מ, מר מנחם בגין. בשתי הממשלות ראה הרב צבי יהודה חילול ד' גדול. המפד"ל, אמנם אחר היסוסים רבים, הצטרפה לשתי הממשלות, בניגוד בוטה לעמדת רבנו. רבנו הוקיע את המפד"ל וגינה אותה בלשון חריפה במיוחד. הוא סירב לקבל את הטיעונים של סיוע בשינוי חוק מיהו יהודי, או בלחץ - כביכול - על הממשלות הללו בכיוון תמיכה בארץ ישראל השלמה ובבנית התנחלויות, כמו כן, גם דחה את הטיעון כאילו ישנה מתיחות בגבול הסורי, ודרוש חיזוק לממשלה. רבנו סבר שאין להצטרף לרקבון, אלא יש ראשית לעוקרו, ורק אח"כ להתחיל ולבנות מחדש.
ג
בסעיף א, "יהרג ואל יעבור" - כדברי הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל, רבה של תל-אביב-יפו, מובא: א) בחוברת "כל הארץ" (ראה לעיל רקע לשיחה "לכו חזו", סע' ה). ב) בחוברת "כל ארצנו אדמת קודש" בהוצאת ישיבת ירושלים לצעירים, ה'תשמ"ו, עמ' 21.
בסעיף ב, "בהרכבת ממשלת מיעוט" - גולדה מאיר, שהיתה ראש הממשלה בימי מלחמת יוה"כ, ניסתה אחרי הבחירות שלאחר המלחמה להרכיב שוב ממשלה בראשותה, אך לא היה לממשלתה זו רוב יהודי בכנסת. בתמיכה של חמישים ושמונה חברי כנסת, ביניהם גם ערבים, ובהצטרפות תמיכת מפלגות ערביות, קמה הממשלה, ובעיני רבנו היה זה ביזוי וחילול השם. ראה בפירוט רב על הרכבת ממשלה זו, בספר "גוש אמונים", מאת גרשון שפט, עמ' 49-51.
לסעיף ג. הידיעות על אלפי מקרים, בהם "גיירו" ראבייס רפורמים בחו"ל, ובמיוחד באמריקה, והשיאו זוגות בנישואי תערובת, עוררו למחשבה שניה בענין נוסחו של חוק השבות, בו נאמר כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה, ולהתישב במדינה. רבנו מתיחס כאן להצעה לשנות את הנוסח של החוק, שנקרא גם חוק "מיהו יהודי", על-מנת למנוע מקרים כאלו. וראה לקמן רקע לכרוז ד, סעיף ד.
לסעיף ד. נכונות המפד"ל להתעלם מדרישות רבנו: א) התביעה לעמוד בתוקף על שלמות ארצנו; ב) תיקון החוק "מיהו יהודי", דהיינו חוק השבות, כמו שדרשה מועצת הרבנות הראשית; ובעיקר: ג) לא להצטרף לגוף שלטוני שביסודו חילול השם, ממשלת מיעוט, שאין לה רוב יהודי; הביאה את רבנו להחלטתו שאין יותר מקום לקיום המפד"ל. ועיין "במערכה הציבורית" עמ' קט.
לסעיף ה. רבנו מתיחס לספקות לגבי מינויו של משה דיין כשר הבטחון, ששה ימים לאחר שגולדה מאיר הקימה את ממשלת המיעוט שלה. ההתלבטות היתה בעקבות הבעיתיות בפעילותו במלחמת יוה"כ, והפגנות העם נגדו. כאן שומעים על גיבויו של רבנו למעמדו של משה דיין. [יש להוסיף שלפני פרוץ מלחמת יוה"כ, כאשר היו עסוקים המפלגות בהכנה לבחירות, ומפלגת העבודה התחבטה בנוסח מצעה, איים משה דיין שאם לא יתקבל מצע יותר "ניצי", שידובר בו על הרחבת התנחלויות וירומז בו כי ישראל לא תהיה מוכנה לנסיגה מחלקים ניכרים מסיני, יפרוש יחד עם אחדים מחבריו. בלחצו התקבל "מסמך גלילי", שבו דובר על חיזוק ההתנחלויות ועל הקמת ישובים נוספים ברמת-הגולן, בבקעת-הירדן ובפתחת רפיח.]
ד
נתן גרדי ז"ל, ממיסדי הפועל המזרחי, בשנת ה'תרפ"א, חודשים מספר אחרי עלותו ארצה. מילא תפקידים רבים ושליחויות רבות למען הציונות הדתית.
בסעיף א. "הכוללת את כל התורה", אור-החיים, כפי שציין כבר לעיל, בחלק: ממשלת מיעוט, כרוז ג, סעיף א.
בסעיף ב. הקמת ממשלה שאין לה רוב יהודי, בעיני רבנו, חילול השם. "טראגי-קומדיה" - ביטוי למצב טראגי, מצער, אך מאידך כל כך אבסורדי, המעלה גיחוך, כעין קומדיה.
לסעיף ד. המפד"ל הצדיקה את הצטרפותה משתי סיבות: א) במתיחות בצפון עם הסורים. ב) אפשרות פשרה בענין חוק השבות. אך גם סידורי אותם "גיורים" (ראה לעיל ממשלת מיעוט, כרוז ג סעיף ג, ורקע שם) לא שינו את עמדתו העקרונית של רבנו.
לסעיף ה. גם בפגישה עם השר יוסף בורג, ניסה רבנו להשפיע עליו שלא יצטרפו, כל זמן שלא תודיע גב' מאיר שחזרה בה מהקמת ממשלת מיעוט. גם טען כי אין לדון על תיקון חוק השבות, כל עוד קיים הבזיון של האיום של ממשלת מיעוט. ועיין בספר "להלכות ציבור", עמ' רמ-רנ. רבנו, במקביל, גם עודד מנהיגות אלטרנטיבית למפד"ל, שאינה נגועה בפרשה הזאת, על-מנת שתעמוד בראש הכחות הבריאים. על זה רומז כאן, וכן רומז לזה בכרוז לט מספר "להלכות-ציבור".
ה
התכנסות מרכז המפד"ל באה על מנת לדון בכך שהצטרפה המפד"ל לממשלה: ד"ר יוסף בורג כשר הפנים, ד"ר יצחק רפאל שר הדתות, מיכאל חזני שר הסעד, וד"ר זרח ורהפטיג שר בלי תיק. ורהפטיג בסוף לא הצטרף כי טען שמאחר ושאלו את הרבנות הראשית, והיא לא התירה את ההצטרפות - הוא מנוע מכך. יומיים אחר כך הודיע השר חזני על התפטרותו, ובין נימוקיו ההתנגדות של אותם חוגים מהם אינו יכול להתעלם. אך במהרה התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה, בעקבות פירסום ועדת אגרנט על מחדלי מלחמת יוה"כ, ושוב משבר ממשלתי.
ו
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה".
בסעיף ז. "הדרקון שאוחז בחבית" - ע"פ גיטין נו:
בסעיף ח. "כמשל המפורסם של המגיד מדובנא" - ראה "שיחות הרב צבי יהודה" לבראשית, פרשת נח, סדרה א סעיף 3 (עמודים 90-92).
בסעיף ט. "שכבוד ישראל הוא כבוד ד'". מסילת ישרים פרק יט: א"א לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל וברבוי כבודם, שזה תלוי בזה באמת... עלוי הכבוד הזה (של מקום) שיעשה בשלמות בעלוי כבודן של ישראל ושלותן.
"וחילול השם יתהפך לקדוש ד'". ירושלמי קדושין ד ; א.
ז
הפעם הרכיב יצחק רבין ממשלה שנתמכה ע"י 61 ח"כים, מהם כמה ערבים. בתחילה לא הצטרפה המפד"ל לממשלה, אך בחשון ה'תשל"ה חזרה לסורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
