ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בליל יום העצמאות ה'תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נשא רבנו דברים בסוף המסיבה בישיבה, קרוב לחצות, כמנהגו מדי שנה בשנה. בהתרגשות הזכיר את הלילה, מוצש"ק פ' וישלח, אור לטו"ב בכסלו ה'תש"ח, כשהחליטו שני שלישים מנציגי האומות בלייק-סקסס על חלוקת ארץ ישראל. את ארצי חילקו. השיא היה כשזעק: "איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה, ואיפוא יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה?" לא היתה כל סיבה הגיונית לחזרה על קריאות אלו דוקא בשנה זאת. על כן, כאשר נעו כחותינו אחרי שלושה שבועות לתוך ערים אלו, ראו רבים בדברי רבנו יותר מאשר דרשה לכבוד החג...
על הרושם האדיר שעשו דבריו על הנוכחים, ראה בספר ארץ גאולה, מאת הרב יוחאי רודיק, המכון לחקר משנת הראי"ה, י-ם ה'תשמ"ט, עמ' 88. שיחה זו נרשמה ונערכה בידי הרב יהודה חזני זצ"ל, ונדפסה כך בספרו של רבנו, "לנתיבות ישראל" חלק שני. שינויים מספר הוכנסו, כדי לקרב הלשון יותר ללשון רבנו, תוך הקשבה לקלטת. נעזרנו בכותרות-המשנה שנרשמו ע"י הרב נפתלי בר-אילן, באחד מן הפרסומים של שיחה זו.
בסעיף ג. "ובלי 'המחותנים'" - באותו יום העצמאות, נערך המצעד הצבאי בירושלים. לא השתתפו בשל כך נציגים זרים מחו"ל, שהתנגדו לכך.
לכו חזו מפעלות ד'
שיחה זו משוכתבת מן הקלטת, כפי שנדפסה ב"שיחות הרב צבי יהודה", בעריכת הרב שלמה אבינר. קלטת וידיאו לשיחה "לכו חזו מפעלות ד'", עם רקע היסתורי, וקולו של רבנו, הופקה ע"י מכללת "מרחבים", ירושלים.
סעיף ג. "מפעל התורה". ע' לנתיבות ישראל חלק א, עמ' רח-רט, "כינוסה של תורה".
סעיף ד. "הישועות מלכו" - הכונה לדבריו שם בחלק יורה-דעה סימן סו: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".
סעיף ה. "חוברת 'כל הארץ'" - ע"י חוג שוללי החלוקה, כסלו ה'תש"ז.
סעיף ו. "כל הסיבוכים שהתגלגלו" - חלוקת הארץ.
סעיף ז. "דברים שאמרתי בליל יום העצמאות" - לעיל "מזמור י"ט של מדינת ישראל", סעיף ב.
סעיף ח. "מופיע ביטוי נורא של הרב חרל"פ" - נדפס בחוברת אמרות טהורות חלק א', עמוד 42. מובא גם ב"קץ הדוחק" של יוסף ברמסון, פרק מט.
"את דברַי שם" - עיין לנתיבות-ישראל חלק א, עמ' צד, "תמימים נהיה! - בתורה ובארץ".
סעיף ט. "...אבא. הוא אמר...". - ראה לנתיבות-ישראל חלק ראשון, עמ' סה, "וממנה יושע".
"הממשלה האתיאיסטית". ממשלת רוסיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
