ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
כך מספר פעמים סיכם ותמצת את הפירוש, עד שגילו לו שחפץ ה' בידו הצליח, ופירושו מתומצת ובו מצויים סודות התורה.
והנה, התברר, שהפירוש הוא מילה במילה... פירושו של רש"י הקדוש...
יש כאן אמירה עמוקה ויסודית על פירושו של רש"י בפרט, (שיום ההילולא שלו כט' תמוז), ועל כל פרשנינו הגדולים בכלל. כידוע, רש"י הוא גדול פרשני התנ"ך והתלמוד שבכל הדורות עד שכונה בשם 'פרשנדתא' (פרשן הדת). פירושו הוא הפשוט ביותר, עד שכל ילד נחשף בתחילת לימודו לפירוש רש"י, ופירושו הוא גם העמוק ביותר, עד שגדולי עולם יושבים דנים ומעמיקים בדבריו, ומוצאים בהם תילי תילים של חידושים עצומים.
כידוע, רש"י העיד על פירושו (בראשית ג, ח) "יש מדרשי אגדה רבים... ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו".
יש כאן אמירה עמוקה הנוגעת לפרשנות. לכל יהודי יש אות מיוחדת בתורה, וכל אחד יכול להוסיף ולחדש משהו בתורה, בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר'. רבים בטוחים, שכדי לחדש בתורה, עליהם להפליג למחוזות חדשים ובכך לחדש. אמת, פעמים רבות הם יביאו בדרך זו חידושים לעולם, אך בדרך זו גם מרובה הסכנה, כי לעיתים החידושים הם חידושים שלהם הסוטים מההקשבה לתורה הניתנת מסיני, ונמצא שחידוש יש כאן אך לא חידוש בתורה.
לפיכך, כדי להביא חידוש תורני אמיתי, על האדם קודם כל להיות פרשן פשט כרש"י. הפרשן עניינו להתבטל לדברי הכתוב, להיות נאמן אליהם, ומתוך כך זורמת אליו הבנת הכתוב. ובאמת, כל אדם שיושב ולומד ומבין את דברי התורה, מביא תורה חדשה לעולם, וזוכה ל'יגדיל תורה ויאדיר', וזאת מפני שלכל אדם נקודת הבנה והסתכלות מעט שונה מרעהו, כך שנמצא שגם אם האדם מכוון להבנה הפשוטה של התורה שהוא לומד, הרי שנולדת כאן הבנה חדשה בעולם, והתורה מתגדלת ומתחדשת (לפי אורות התורה ב, א).
רש"י הוא ממש הסמל והדוגמא לעניין זה. כל כולו ביטול לדברי הכתוב, ודווקא מתוך כך זכה לחדש ולהביא את כל עומקי העומקים.
אין זה בא, חלילה, להוריד מגדולתם של כל האחרים, אך זה בא ללמדנו שגם מי שמוסיף ומחדש, אם ברצונו לחדש תורת אמת כהמשך לתורה מסיני, עליו ללמוד תחילה רש"י וללכת בדרכו של רש"י, ולהיות קשוב לתורה ולגמרא, להתבטל אליהם, ורק מתוך כך להוסיף ולחדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
