ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
וזה לשונו: "בענין המסעות שתלה הכתוב ביציאת מצרים, נראה דכמו שנזכר יציאת מצרים נ' פעמים בתורה כמו שכתוב בזוהר הקדוש (חלק א רסא, ע"ב), לרמוז שיצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו בנ' שערי בינה".
וממשיך: "ולפי שכתבו חז"ל (ראש השנה כא, ע"ב) שנמסרו למשה רבינו עליו השלום נ' שערים חוץ מאחד, 'ותחסרהו מעט מאלקים' (תהלים ח,ו)".
היינו, שער החמישים מסמל את השלמות האלוקית, ומשה רבינו על אף שהיה מובחר מין אנושי (ערבי נחל, שמות א) הוא אינו מושלם ומכורח המציאות יש בו חיסרון.
כותב רבי נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן א, פט): "'וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ'. הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ, בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה".
אנחנו נמצאים בתקופת שלושת השבועות שנקראים 'בין המיצרים', שזהו זמן שאנחנו מתאבלים על החיסרון שיש בעולם, אנו מצטערים על חיסרון גדול שיש במציאות הכללית והפרטית שלנו, ובעצם הקב"ה מספר לנו את החיסרון שלו, כל החיסרון שלנו נובע מכך שחסר לו בית שבו ישרה את שכינתו וידור בתוכנו, שזוהי המציאות השלמה שאליה אנו נכספים.
בגלל שהאות נו"ן מסמלת את השלמות ואת הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, וכלשונו של ה'שפת אמת' (שם) "גבוה מכל השערים", כשהיא נחסרת מאותיות התיבה זהו רמז לכך שיש פה חוסר כלשהו שדורש תיקון.
לאור דברים אלו נוכל להבין את דברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן א, רמז): "אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רַעֲיָא מְהֵימְנָא צַו כ"ז:) שֶׁ'תֵּיקוּ' הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּ"ן שֶׁל תִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה 'תֵּיקוּ'. וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּ"ן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת 'קִינוֹת' שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת תִּיקּוּן, רַק שֶׁהַנּוּ"ן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ 'הַקִּינוֹת' לְ'תִּיקּוּן', וְיִתְתַּקֵּן הַ'תֵּיקוּ' הַנַּ"ל".
ידוע שהיכן שמוזכר בגמרא 'תיקו' הכוונה לקושיה שאין עליה הכרעה ברורה בין חכמים.
ישנו ספק ואין עצה ברורה כיצד עלינו לנהוג, רצון ה' נעלם ונסתר מאיתנו.
מסביר רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גיטין, ג), שגם באדם עצמו יש בחינה של 'תיקו', אלו אותם זמנים שאין לו עצה שלמה וברורה כיצד לנהוג. לאדם ישנה קושיה- מצד אחד יש לו הוכחות וסברות להתנהג בצורה א', ומנגד, עולות לו מחשבות שסותרות את כל הסברות הראשונות ומוכיחות הפוך, והוא אינו יודע מה להכריע כרצון ה' באמת.
והתיקון הוא כדבריו: "כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת. כִּי מִקֹּדֶם צָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו סְפֵקוֹת וְעֵצוֹת חֲלוּקוֹת הַרְבֵּה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה, מְאֹד, וְתַּקָּנָתוֹ שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת".
שער הנ' הוא כדברי רבי נתן (שם) "השכל הכולל", שהכוונה לעצה השלמה שיש לאדם באופן שהכל ברור ובהיר לו, שיודע איך להתנהג ומה לעשות כרצון ה' בלי ספקות, וכשאין בית המקדש קיים כולנו נמצאים בחיסרון, כי בבית המקדש הייתה יוצאת הוראה לישראל (תענית טז, ע"א).
כתוב בתורה (שמות יא, ח) "וכל העם אשר ברגליך", ומפרש רש"י- 'ההולכים אחר עצתך'.
נעליים מסמלות הליכה וצעידה בדרך בטוחה, ומציאות שהאדם יודע בוודאות לאן הוא הולך. מסביר רבי נתן דבר מדהים- מכיוון שבתשעה באב אנחנו מתאבלים על חורבן הבית, ואין לנו עצה והוראה ברורה כיצד לנהוג כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים, לכן יש ביום זה איסור נעילת הסנדל.
וכלשונו: "לְהוֹרוֹת שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַמִּנְעָלִים וְעַל כֵּן אָז בֶּאֱמֶת אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי מִסְתַּלְּקִין כָּל הַמֹּחִין וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיחַיֶּה אוֹתָנוּ עַל יְדֵי הַשֵּכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ הַמִּתְעַלֵּם וּמִסְתַּתֵּר אָז בְּעֹצֶם הַיְרִידָה".
והתיקון למצב זה הוא לומר 'קינות' ומגילת 'איכה', ש'אֵיכָה' זה מלשון 'אַיֶּכָּה'. כי עיקר ה'תיקון' לאדם שנמצא במצב של חוסר ודאות, במציאות שהוא מרגיש רחוק מאביו שבשמיים בגלל שאינו יודע לשית עצות בנפשו מה לעשות כדי לצאת ממה שהוא צריך לצאת, ולהינצל מהרשת הפרוסה של יצרו הרע שמנסה לתפוס אותו בכל מקום שפונה, עיקר התיקון והעצה לאדם שיתפלל ויצעק לה' מקירות ליבו על גלות השכינה, על חלוקת העצה, על המוחין והדעת שלו שהסתלקו ממנו, וישאל את אביו שבשמים: אַיֶּכָּה? היכן אתה?
כתוב "מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה" (משלי כ, ה), דווקא בתוך עומק הירידה, ההסתר והחושך הגדול ביותר בימים אלו שנקראים 'בין המיצרים', גנוזה האות נ' שהיא העצה השלמה שמונחת בתוך כל יהודי, ועל ידה יוכל לצאת מכל מיצרי הנפש. וזו התפילה שלנו בימים אלו לזכות לגילוי משיח שהוא 'פלא יועץ' (ישעיהו ט, ה) וגם נקרא איש תבונה ומכוון כנגד שער הנ' (השתפכות הנפש, עה).
מסיים רבי נתן: "וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁתֵּיק"וּ הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן וְהַנּוּן נִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֵית קִינוֹ"ת, וְלֶעָתִיד יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאָז נִתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וּ, כִּי יֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִבַּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְאָז יַחֲזֹר וְיִהְיֶה נַעֲשֶה מִקִּינוֹת תִּיקּוּן".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
