ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מקום מגורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שאלה: "קראתי את דברי הרב מלמד בשיעור "שליחות לקירוב רחוקים" על המצווה לגור עם שכנים טובים, יראי שמיים, ביישובים דתיים או שכונות דתיות. אולם נדמה שההדרכה הזו נכונה לאנשים חלשים, שהפגישה עם אנשים חילונים תפגע באמונתם ובאורח חייהם. עליהם אמרו חכמים "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו), ולהם כתב הרמב"ם (דעות ו, א, ואגרת השמד) שיחפשו את הקהילה הטובה ביותר. אבל תפקיד הרבנים לחנך את תלמידיהם שיהיו עצמאים ובטוחים בדרכם, שיוכלו לגור יחד עם חילונים ללא חשש, וכך יוכלו להשפיע על עם ישראל".
ההדרכה לגור בשכונה טובה נאמרה גם לחכמים וצדיקים
תשובה: טעות בידך. הדרכת חכמינו לגור בשכונה טובה נאמרה לכל אדם, כולל חכמים וצדיקים. וכפי שכתב הרמב"ם (הל' דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים..." אלא שכפי שכתבתי, מי שהולך לגור בסביבה חילונית כדי ללמד תורה, ותודעה זו ממלאת את חייו, אינו ניזוק. מפני שעם כל האהבה שהוא אוהב כל אחד מישראל, הוא מתקומם כולו כנגד עזיבת התורה והמצוות, ועל כן אינו מושפע לרעה. אלא שאופיים של רוב האנשים אינו מתאים לשליחות, ולכן אפילו בדורנו, בו השליחות נצרכת מאוד, כתשעים אחוז מהציבור צריכים לגור בסביבה טובה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
1 - לא רק בעיית הסברה
2 - ענייני יום הכיפורים
3 - הפלת עוברים - רצח?
טען עוד
וכן מסופר בפרק קניין תורה (אבות ו, ט): "אמר רבי יוסי בן קיסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו: בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד". הרי שגם אדם גדול כרבי יוסי בן קסמא חשש שמא אם יגור במקום שאינו תורני, יאבד את תורתו ומעשיו הטובים. ואולי הבין, שאנשי אותו מקום אינם מעוניינים ללמוד ממנו תורה, אלא רק להתבשם ולהתכבד משכנותו, ובמצב כזה שלא יוכל להשפיע, יימצא ניזוק מבחינה רוחנית.
נפילתו של רבי אלעזר בן ערך
וכך קרה לרבי אלעזר בן ערך, שהיה אחד מגדולי תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, והכתירוהו בתואר המופלא "מעיין המתגבר". ועליו אמר אבא שאול (אבות ב, ח): "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שנייה, מכריע את כולם", שהיה חריף מכולם.
ועליו סיפרו (שבת קמז, ב) שהזדמן למקומות שנקראו פרוגיתא ודיומסית, שהיו בהם מרחצאות טובות ויינות משובחים, ונמשך אחריהם עד שעבר לגור שם. וכיוון שהיה חריף כל כך בתורה אמר בליבו, אין אני נצרך לחברי, אלא הם צריכים לי, ואם כן ראוי שיבואו אחרי לכאן. אבל חבריו לא הצטרפו אליו, עד שנעקר ממנו תלמודו ושכחו. וכשחזר למקומם של חבריו עמד וניסה לקרוא בתורה וטעה. בקשו חבריו עליו רחמים, וחזר לתלמודו.
"והיינו דתנן רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען".
ויש אומרים, שלא רבי נהוראי שמו של בעל השמועה הזה, אלא רבי אלעזר בן ערך, שמתוך ניסיונו אמרה. וכפירוש רש"י:
"הוי גולה למקום תורה - אם תלמיד חכם אתה אל תשב אלא במקום תלמידי חכמים חבריך, ואל תאמר תלמידים הם יבואו אלי..." (וכן נאמר על יהושפט מלך יהודה דב"ה ב, כ, לז, ויעוין עוד בסנהדרין קיב, א).
אברהם אבינו
אפילו אברהם אבינו, שאין צורך לתאר את גודל צדקותו ואת יכולת השפעתו לקרב רחוקים, ביקש להיפרד מקרובו, לוט, מפני שהיו רועיו פרוצים בגזל. ולמרות שאהב את לוט, וגם לאחר שנפרדו מסר נפשו ונלחם בארבעת המלכים כדי להצילו מהשבי, בכל זאת, כשראה שהוא מתנהג ברשעות ואינו פתוח להתקדם מבחינה רוחנית, לא רצה לגור בשכנותו.
והמעניין הוא שאפילו אברהם אבינו, עמוד העולם, לא הרגיש עד כמה רעה השפעתו של לוט עליו. שכל זמן שלוט היה עימו, היה הדיבור האלוקי פורש ממנו, ואברהם אבינו כפי הנראה לא ידע מפני מה פרש הדיבור ממנו. ורק אחרי שנפרד מלוט נאמר (בראשית יג, יד): "וה' אמר אל אברם אחרי היפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה" (רש"י שם עפ"י תנחומא ויצא י). אז ידע אברהם שהשכן הרע עיכב את הנבואה מלהתגלות אליו. כדרך אגב, אפשר ללמוד מכאן רמז שההתרחקות משכנים רעים מקרבת את ירושת הארץ, שאחר שנפרד מלוט, קיבל אברהם אבינו נבואה על ירושת הארץ.
האם צריך להיפרד מהחילונים
תגובה נוספת שהגיעה לדבריי: "טוב שסוף כל סוף גם רבנים מהציבור הד"ל (הדתי-לאומי) מתחילים להבין שצריך להיבדל מרשעים, וליצור קהילות נפרדות לדתיים, כפי שעשה רש"ר הירש".
תשובה: אסור להיפרד בשנאה מאחינו בני ישראל. שכל ישראל, גם אלה שאינם שומרי תורה ומצוות, הם בניו רחומיו של הקב"ה, וגנוזה בהם סגולה קדושה, שוודאי תתגלה במשך הזמן. לכן רוב גדולי ישראל התנגדו להפרדת הקהילות ולהרחקת עוזבי תורה מתוך קהל ישראל. ולכן בענייני הכלל עלינו לפעול ביחד למען המטרות החיוביות כיישוב הארץ, שירות בצה"ל, קליטת עלייה, פיתוח הכלכלה, חיזוק הערכים המשותפים וכיוצא בזה. על ידי הקשר המתחייב מכך נפתחת גם האפשרות לחזרתם בתשובה, ולקליטה ולימוד של הצדדים הטובים שבהם. אבל לחיי החברה היום-יומיים אכן צריכים לבחור את החברה שמסגרותיה מתוקנות יותר לפי המסורת היהודית.
שכונה דתית בעיר חילונית
שאלה: האם זה אומר שכל הציבור הדתי חייב לגור בעיר אחת כמו החרדים?
תשובה: מדברי חכמים למדנו שצריך לגור בשכונה טובה. אבל שכונה זו יכולה להיות בעיר חילונית. באופן זה מצד אחד סביבתו של האדם היא טובה, ומאידך, מי שיכול להשפיע ולקרב רחוקים נמצא קרוב וזמין יותר לשאר בני העיר.
תגובות נוספות
תגובות נוספות הגיעו לדבריי על המצווה לגור בשכונה טובה, אזכיר כמה מהם:
"לדעתי הדברים שנכתבו בשיעור "שליחות לקירוב רחוקים" מנוגדים לכל מה שאנו צריכים לעשות כיום. וכי 'צדיקים בפרווה' אנחנו צריכים?! הדור צריך צדיקים שיכולים לחמם ולהאיר לכלל הציבור. אולי הבעיה שלא מפתחים את התלמידים לעצמאות מחשבתית, ולכן הם מפחדים להתגורר בקרב חילוניים, למרות שזה צורך השעה".
"ההתנתקות התרחשה מפני שהציבור הדתי התנתק מכלל הציבור. לבוא עתה ולקרוא לציבור לגור בשכונות דתיות זה רק לגרום להתנתקות נוספת".
"זה אמנם נעים ונוח יותר לגור בשכונה דתית, אבל זו תפישה אגואיסטית. מי שבאמת אכפת לו צריך לגור בשכנות לחילונים כדי להשפיע עליהם".
שורש הבעיה
קשה להשיב על כל הדברים ביחד. אולם יסוד אחד חשוב מאוד להבהיר. רבים סבורים כי חיינו מושלמים, כל האמת ידועה לנו, החברה מתפקדת להפליא, הקשר הזוגי בין איש לאשתו מצוין, יחסי ההורים עם ילדיהם נהדרים, וכל שנותר לנו הוא לצאת לחברה החילונית ולהראות להם את האור, והם כמובן ירוצו אחרינו.
במילים אחרות, יש חושבים שהבעיה היחידה שלנו היא הסברה. אילו היתה לנו הסברה טובה, הכול היה מסתדר. ואף שיש אמת בזה, ואילו היתה לנו הסברה טובה, וכלי התקשורת היו מראים את היופי שביהדות, יותר יהודים היו מתקרבים למסורת. מכל מקום, שורשי הבעיות אינן תלויות בהסברה, אלא בזה שעוד לא למדנו איך לחיות בשלמות על פי התורה. ככל שנתקרב יותר לשלמות כך יותר אנשים ירצו ללכת בדרכינו, ועם הרבה פחות הסברה נשפיע יותר.
וככל שנצליח לבנות יותר קהילות טובות וגדולות, כך כוח המשיכה שלהן יהיה חזק יותר, ורבים יותר ירצו להתקרב ולשוב בתשובה שלמה. שאינם דומים מעטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה (תו"כ על בחוקתי כו, ח), שהשפעת המרובים זה על זה עצומה.
ובמיוחד כאשר הקהילה תכלול בתוכה את כל מרכיבי החברה, כגון: תלמידי חכמים ומדענים, מורים וסוחרים, בעלי ומלאכה ואישי ציבור, עובדי ניקיון ורופאים - אז תיווצר הפרייה הדדית בין המרכיבים השונים של החברה, ואור התורה יבהיר באור כפול על כל מרחבי החיים.
קהילות כאלה שיהיו דבקות בתורה יוכלו גם לברר מתוך אמונה איתנה, ובלא חשש, את הטוב מתוך הרע שבהלכי הרוח הרווחים בעולם המדע והתרבות החילונית. קהילות כאלה יהיו דגם ומופת של תורה עם דרך ארץ. אליהן ירצו המוני בית ישראל להצטרף.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
