ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
פעם אחת, הזדמן רבי ישראל לאותו פונדק, ולהפתעתו הרבה, בעל הפונדק מספר לו שהמטבח שלו טרף, כי הוא הפסיק לשמור מצוות.
כששאל רבי ישראל לסיבת השינוי, הסביר האיש, שעד עתה היה בטוח שיש אלוקים ומי שלא שומר מצוות, נענש על כך בעונש חמור. אולם, לפני תקופה קצרה, התארח אצלו, 'משכיל' אחד, ושכנע אותו שאין אלוקים. עובדה שה'משכיל' אכל בפניו נקניק טרף, ולא קרה לו כלום.
שתק רבי ישראל והמתין לשעת כושר.
והנה, חזרה למקום ביתו הקטנה של בעל הפונדק, ובידיה תעודה המעידה שהיא מצטיינת בשירה ובזמרה. פנה רבי ישראל לילדה הקטנה, ובקש שתוכיח את הרשום בתעודה ותשיר בפני הנוכחים. הילדה התביישה וסירבה, וטענה שבידיה תעודה המוכיחה שהיא כבר נבחנה בנושא, והיא לא צריכה להיבחן שוב.
פנה רבי ישראל לבעל הפונדק ואמר: 'רואה אתה, גם הקב"ה כבר עשה בעבר ניסים גלויים, כפי שמופיע בתורה, ואין הוא צריך להוכיח זאת שוב ושוב לכל אוכל נקניק טרף..'
סיפור זה נוגע בטענה, שאותה מעלים רבים, שאם ה' היה מתגלה ומחולל בפניהם נס רק פעם אחת, וודאי הם היו מאמינים בו ושומרים מצוותיו בדבקות. תשובתו של רבי ישראל סלנטר לטענה זו היא שה' כבר התגלה בעבר ורושם גילוייו נותר לעד.
אך מעבר לכך, חשוב לציין, שלא בטוח שנס גלוי הוא ערובה מוחלטת לשמירת מצוות של כל החוזים בו, שהרי מצאנו מספר דוגמאות בתורה לחטאים שחטאו האנשים שראו ניסים גלויים, ודומה שאחת הדוגמאות החריפות ביותר לכך מצוייה בפרשת קרח.
קרח ועדתו חולקים על משה ואהרון, ההנהגה והכהונה, ונבלעים באדמה. נס זה מודגש במיוחד כנס גלוי, כפי שמציין משה שחשוב ש'בריאה יברא ה', ופצתה האדמה את פיה', בריאה חדשה.
הנס כה גדול, עד שהתורה מדגישה במיוחד שהוא יהדהד לדורות עולם, ולפיכך מצווה שאת מחתות הנחושת של החטאים ירקעו כציפוי למזבח, "זכרון לבני ישראל, למען אשר לא יקרב איש זר... להקטיר קטורת לפני ה'". כלומר, המופת כה מוחלט וחותך, שרישומו אינו רק לצופים בו, אלא הוא ההוכחה לכל הדורות.
היינו בוודאי מצפים, שמעתה ואילך יסתיימו המחלוקות על משה ואהרון. אך למרבה הפליאה, כבר בפסוק הבא מציינת התורה, שלמחרת נקהלו והתלוננו כל עדת בני ישראל בטענה – "אתם המיתם את עם ה'"!
הכיצד? לשוב באופן מיידי על אותה הטענה, שרק אתמול נענשו עליה עדת קרח, במופת מוחלט המהווה מופת לדורות? אם לאותה שעה זה לא הועיל, הכיצד זה יהווה זיכרון לדורות?
התשובה נעוצה בדברי כמה מהמפרשים, שהתחבטו להסביר שלבני ישראל הייתה טעות בפרשנות. הם כמובן הודו בנס הגלוי שהתחולל מול עיניהם, אך חשבו שעדיין זה לא מוכיח בוודאות את צדקת משה ואהרון (עיין למשל, צדקת הצדיק פסקאות לט', סד'), או שחשבו שגם אם מוכח שמשה צדק, עדיין לא כל עדת קרח היו חייבים למות, וחלק מהמתים מתו בעקבות רצון משה שהכשילם בכך ששלחם להקטיר קטורת במשכן, והמבחן לא היה דווקא ביוזמת ה' (העמק דבר), וכמובן אפשר לתרץ עוד כמה תירוצים. כדי להפריך פרשנות שגוייה זו היו צריכים להתחולל עוד כמה ניסים, שבהם הוברר לבני ישראל סופית, שמשה ואהרון נבחרו בדבר ה' להנהגה וכהונה, והעניין חיוני ונצרך לכל העם.
אולם, המסר העולה מתלונתם החוזרת של בני ישראל, שנס לבד לא מספיק. גם מי שמתחוללים בפניו ניסים, עדיין זקוק לעבודה גדולה של קבלה, הפנמה, התכווננות וחיפוש של דבר ה' המדוייק.
ויהי רצון, שיסייענו ה' תמיד ללכת בדרכיו, ולעשות רצונו באופן המדוייק. "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך", אנא ה' סייענו לעמוד על רצונך מאיתנו, וללכת בדרכיך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
