ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שולמית בת צביה
אי אפשר להתכחש לכך שתקופת הרווקות היא תקופה קשה, אבל אסור שהתחושה הזאת תגלוש למחוזות אפלים, שכביכול כל עוד אנחנו לא נשואים אין טעם לחיים או שאלוקים לא נמצא כעת בחיים שלנו. בכל רגע נתון האדם נפגש עם אלוקים. במילים אחרות, בכל רגע נתון בחיי האדם אפשר לחוש תחושות סיפוק, שמחה ויצירה.
בניסוח זהיר אפשר לומר כי ההבדל בין החיים לפני הנישואין ובין החיים אחרי הנישואין הוא הבדל כמותי. מבחינה איכותית – גם לפני הנישואין וגם אחריהם אנחנו באותו מקום – בעבודת ה'. זה לא שכעת בעת הרווקות אנחנו אומללים, ואילו אחרי הנישואין נהיה תמיד מאושרים. כבר כעת אנחנו מאושרים ושמחים במה שיש לנו, ושואפים להשלים את מה שאין לנו, ואחרי החתונה נהיה מאושרים עוד יותר ממה שיש ונשאף להשלים עוד יותר את מה שאין לנו.
למען האמת זו גישה שאמורה ללוות את האדם בכל רגע מחייו. ישנו משפט לא כל כך ידוע של הרב קוק, אבל בשבילי הוא מוטו לחיים: "הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת, לא המציאה, שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, ומבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ומוודאות לוודאות יותר עליונה" (עולת ראיה א, רא). מאז ומתמיד הדרך המהירה הייתה הדרך הקורצת. האדם מטבעו נמשך אל התוצאה המיידית, הזמינה והעכשווית. החושים הגסים תובעים סיפוק מיידי: משהו שאפשר למשש, לחוש, לראות. בקיצור - תכל'ס. תהליכיות, קרי, הבנה שתוצאה מבשילה לאט לאט, גם אם כעת אין הדבר ניכר בעין – היא תובנה שדורשת יכולת הפשטה ומבט רוחני.
התרבות המערבית היא תרבות המבוססת על חומרנות חושנית. בהתאם לכך זוהי תרבות שמקדשת את הכאן והעכשיו. לתקשורת, כדוגמה, אין סבלנות לסקר תהליכים ארוכים. מה שלא נוצץ, אקזוטי, מרגש או פרובוקטיבי – לא עובר מסך. הרב קוק מחנך אותנו למבט אחר: אין "יעד סופי" בעבודת אלוקים. אי אפשר לתפוס את אלוקים, אי אפשר להגיע לשלמות. ברגע שהגענו לאלוקים ולשלמות – זהו כבר אינו אלוקים וזו כבר אינה שלמות. אלוקים ושלמות הם מושגים שחלק מובנה ממהותם הוא שהם אינם ניתנים להשגה מלאה. אפשר להתקדם אל אלוקים ולהתקדם אל השלמות, ועצם התהליך הוא ההשגה.
לפעמים אנחנו מציינים נקודות ציון בגרף ההתקדמות האינסופי ומדברים עליהן במושגים מושאלים של הגעה למטרה: "הגעתי לתפקיד שבו חשקתי", "הצלחתי להתגבר על חוסר השליטה שלי במידת הכעס", "הגעתי לחוויה רוחנית", "הוקמה מדינת ישראל". זה טוב ויפה, אבל מה הלאה? האם זהו סוף החיים? אין יותר שלמויות אחרות? ואף בתוך ההישג הנוכחי - אין מה לשפר? תמיד יש. תמיד יש שלמות בלתי מושגת, או נכון יותר: השלמות מושגת כל עוד יש שאיפה להתקדמות. מגיעים לאלוקים ולשלמות בכך שכל העת משתלמים. ההתמקדות צריכה להיות בתהליך ולא בתוצאה. תמיד להיפתח לעוד. המטרה אינה להגיע ליעד אלא לחיות את ההווה כמה שיותר.
לא לחיות בהמתנה
המצב הנפשי התקין איננו לחץ וציפייה חסרת סבלנות לשלב הבא בחיים, אלא התמקדות בהווה, ואז באופן טבעי מגיע השלב הבא. במסכת סנהדרין (צז, א) אומרים חכמים כי יש שלושה דברים שמגיעים בהיסח הדעת: מציאה, עקרב ומשיח. בעת שבה אובדת לאדם אבידה יש שלב מסוים שהחיפוש אחריה הופך לאובססיה, ולכן ההמלצה היא להרפות ובשלב זה או אחר תימצא האבידה (או שלא). גם דריכות יתרה מפני עקרבים מסוגים שונים שעלולים להפתיע אותנו בחיים יכולה להיהפך לפרנויה, ובסופו של דבר האשליה שאם נשבית את חיינו ונצפה למשיח שיופיע ויגאל אותנו מסבלנו גם היא איננה נכונה. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח שאף על פי שיתמהמה אחכה לו שיבוא" - כלומר, בכל יום אני מאמין שמגיע עוד קצת משיח. המשיחיות היא תהליך אינסופי שהולך ומתקדם בעולם, ובתוכו יש נקודות שחכמים ציינו אותן כרגעי שיא, כדוגמת שיבת עם ישראל לארצו, הגעת דמות מלכותית מבית דוד, בניין בית המקדש וכו'. אולם גם לאחר הגעת המשיח ובניין בית מקדשנו – אנחנו נמשיך ונתקדם בתהליך המשיחי עוד ועוד.
אם נחזור לנושא שלנו, הנגזרת המעשית היא שבמקביל לזיהוי גורמים שמפריעים לנו להתחתן, עיקר האנרגיה בזמן הרווקות אמורה להיות מופנית לחיי ההווה. מציאת שמחה וסיפוק בחיינו כעת - בלימודים, בעבודה ובחברתיות. לא לחיות בהמתנה לחתונה. אל תגידו "אני עובד כדי להרוויח כסף כדי שאוכל לקנות דירה לאחר שאתחתן", או "אני יוצאת עם חברות לבית קפה כדי לא להשתגע לבד הערב בדירה", אלא "אני עובד כי אני מאמין, מוכשר ושמח בעבודה שלי, ובעזרת ה' הכסף הזה גם ישמש אותי בעתיד", "אני יוצאת לבית קפה כי אני נהנית לבלות עם החברות, ומי יודע? אולי מישהי שם תציע לי להכיר מישהו".
בהערה אישית אוסיף שגם אני ביליתי בשוק הרווקוּת כחמש שנים עד שהתחתנתי, פרק זמן לא מבוטל (אומנם לא כמו אלה שנמצאים שם עשרים שנה, אבל בכל זאת). במהלך התקופה הלא פשוטה הזאת שמתי לב שאין דבר יותר מרתיע מבן או בת זוג שמשדרים מסכנות ביחס לחייהם הנוכחיים ותלותיות בהצלחת הקשר. מה שמכונה בל"חים או בל"חיות (בחור לחוץ חתונה או בחורה לחוצת חתונה). לעומת זאת, כשאדם שמח בחייו, פעלתן, אופטימי, משוחרר מלחצים ובא ליהנות מעצם הקשר (או במילים אחרות, אדם שיש אלוקים בחייו) – אזי באופן טבעי מחליקים לשלב החתונה.
ועוד הערה, שאולי קצת קשה לעיכול. יש כאלה שמסיבות אלה ואחרות לא זכו, ואולי גם לא יזכו, למצוא את בן או בת זוגם בעולם הזה. למרבה הצער יש גם תופעות כאלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא. תפקידו של האדם שמוצא עצמו במקום כזה, ולא פחות מזה גם תפקידה של החברה שסביבו, הוא למצוא את אלוקים גם כאן. קרי, לקבל את המציאות ולהתייחס באופן טבעי ופשוט אל החיים הלא טבעיים והלא פשוטים הללו. בחור רווק או בחורה רווקה הם חברים מלאים בקהילה גם אם הם לא יתחתנו לעולם. טיול משותף של משפחות עם רווקים ורווקות (בהקפדה המתבקשת על דיני הצניעות) הוא דבר מתבקש. הזמנה של רווקים ורווקות מבוגרים לסעודת שבת אינה רק מתוך רחמים או כדי להכיר להם שידוך, הם פשוט חברים שלנו לכל דבר ועניין.
הקדוש ברוך נמצא איתנו תמיד. ולכן תפקידנו פשוט לחיות כמיטב היכולת בהווה, וה' יעשה הטוב בעיניו. והוא תמיד עושה טוב – בעולם הזה או בעולם הבא.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
