ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן
בדומה לכך, מסביר רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (פקדון, ד) את הטעם שמביאים עומר שעורים בספירת העומר, מפני שהוא מאכל בהמה. וזה לשונו: "וכלל הכונה של הנפת העומר שעורים וספירה הוא לצאת מזוהמת וטומאת מצרים, ולזכות לקבלת התורה שהוא עיקר החכמה והשכל, כדי לזכות להסתכל על השכל שיש בכל דבר ולהתקרב על ידי זה לה' יתברך."
על המילים "כי תשטה אשתו" כותב רש"י- 'נואף אשה חסר לב'. ה'בני יששכר' (אייר ג, א) מחדש שמספר ימי הספירה הם כמניין 'לב טוב'. עבודת ימים אלו היא לצאת מטומאת מצרים שעושים מעשה בהמה, לקדש ולטהר את תאוות הלב והמעשים בכל יום עד לחג השבועות, באופן שיהיו "בלתי לה' לבדו".
חג השבועות הוא יום מתן תורה ויום פטירתו של דוד המלך. דוד המלך ביקש בתהלים "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".
רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א בספרו 'פרי צדיק' (וישב, ט) מדייק בלשון 'ברא לי', שבריאה הכוונה להתהוות דבר יש מאין, מציאות חדשה שלא הייתה מעולם. וזה לשונו: "שהיה מחזיק עצמו שהוא מרוחק מהקב"ה בתכלית הריחוק מצד שהלב שלו, אין לה שום תקוה שתוכל להיטהר ולהתקרב לקדושה. והתפלל להקב"ה שיעשה לו בריאה חדשה שיברא לו לב טהור יש מאין."
ודבר זה שייך לחג השבועות, כי בחג השבועות זוכים כל ישראל להיות בבחינת בריאה חדשה, כדברי הגמרא (יבמות מח, ע"ב) שכלל ישראל זכו בקבלת התורה לבוא לבחינה של 'גר שנתגייר כקטן שנולד דמי', והוא הכוח הגדול שיש בחג השבועות לכל הדורות.
עוד כותב ה'פרי צדיק' בשם הזוהר הקדוש ש'רוח' הכוונה ל"רוח אלוקים מרחפת על פני המים, וזה רוחו של משיח- ורוח חדשה אתן בקרבכם".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ולכן עצרת הוא מסוגל לגאולה כמובא בתיקוני זוהר (תיקון כא) שבשבועות יצאו ישראל מהגלות בזכות משה, כי אז יכולים לזכות ל'רוח נכון חדש בקרבי', ובפרט בזכות דוד שהתפלל על גילוי הגאולה, ביום זה נתעורר כוחו ויכולים להתפלל יותר על זה."
ה'אור החיים' הקדוש זיע"א (שמות כז, כ) כותב את סיבת אריכות הגלות: "כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה". ולכן בשבועות כאשר אנו מקבלים עול תורה, זהו זמן המסוגל להתפלל על לב טוב, לב מלא רצון ותשוקה לקבל ולקיים את התורה באהבה, ועל ידי כך, לעורר רחמים שתהיה הגאולה השלימה בזכות קבלת התורה.
אנו נכנסים לשבת קודש ולאחריה חג השבועות, ה'פרי צדיק' מדייק מלשון הגמרא (שבת קיח, ע"ב) "המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו". בשבת לבו של האדם שלם ולכן יכולים לתת לו משאלות לבו.
זו גם הדרגה שהיו בה עם ישראל בעת קבלת התורה למלא משאלות לבם, מכיוון שכל רצונם היה רק לעשות רצון אביהם שבשמים. ולנו, יש יכולת לזכות בימים אלו לשני כוחות אלו יחד, גם כוח השבת וגם כוח יום טוב, זמן מתן תורתנו.
הרי שצריכים בזמן נעלה כזה לבקש על הגאולה העתידה בזכות התורה, כפי שנאמר במגילת רות (ג, יג) "והיה בבוקר אם יגאלך טוב". ה'שפת אמת' זיע"א (שבועות, תרנ"ח) מביא את דברי חז"ל "אין טוב אלא תורה" (ברכות ה, ע"א) שעל ידי עסק התורה נזכה לגאולה בשמחה.
מוסיף 'הלקח והלבוב: "כתב בספר 'נפלאות חדשות' 'בבקר אם יגאלך' בגימטריה 'זכו אחישנה' (סנהדרין צח, ע"א) עם התיבות. ויש להוסיף כי 'בבקר אם יגאלך' עם הכולל עולה בגימטריה 'בזאת', ומרמז על הגאולה על ידי כוח התורה, כמו שדרשו חכמינו הקדושים (מדרש תהילים, כז) "אין 'בזאת' אלא תורה."
כל יום אחר הספירה נהוג לומר את נוסח התפילה 'אנא בכוח'. השבוע הוא השבוע האחרון של ספירת העומר שהוא מכוון כנגד 'ושמע צעקתנו יודע תעלומות', אלו תעלומות לב איש ישראל, החפץ ומשתוקק בפנימיות לבבו להתדבק בה' ובתורתו.
בימים אלו לקראת מתן תורה, יש יכולת להוציא מהכוח אל הפועל את צעקת ובקשת הלב להיות מקושר לדרך הטוב. לייחל ולהתפלל על לב טהור, שהלב יגאל מהבלי עולם השקר, ולזכות לאור הגאולה העתידה (יחזקאל לו, כו) "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
