ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
ולקראת סוף פרשיה זו כתוב (ויקרא כו, מב-מד): "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם:"
כלומר ברית האבות מועילה לכך שלא תהיה כליה בגלות, אך עדין לא מביאה לגאולה. ומייד אחר כך כתוב:
"וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה':"
ומשמע שבזכות "בְּרִית רִאשֹׁנִים" תהיה הגאולה השלימה, וכשם שיצאנו ממצרים לעיני הגויים, כך נצא מן הגלות האחרונה לעיני הגויים. מהי "ברית ראשונים"?
הברית הכרותה בסיני
אבן עזרא מבאר שברית זו היא הברית שנכרתה עם בני ישראל במדבר סיני:
"בְּרִית רִאשֹׁנִים - זאת הברית הכרותה בסיני, וקרא זה הדור רִאשֹׁנִים כנגד הבנים שיגלו בארץ אויביהם".
הסבר זה מבואר באופן דומה גם בספרא כאן:
"ומנין שהברית כרותה לשבטים שנאמר וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים מלמד שהברית כרותה לשבטים".
נראה שברית זו היא הברית שבה אמרו ישראל "נעשה ונשמע" לפני הר סיני, ונבנו שם שתים עשרה מצבה (שמות כד, ד-ז): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:"
ברית זו כרת הקב"ה עם השבטים שעמדו בתחתית הר סיני. אך על בסיס מסורת עתיקה נראה שהיא מבוססת על ברית קדומה שהשבטים כרתו זה עם זה, ללימוד זכות כדי שלא יחסר שבט מעם ישראל. וכעין כך מובא בפירוש הדר זקנים (במדבר ז יח):
"מקשים העולם למה נקראו נשיא דן אחיעזר בן עמישדי, ונשיא נפתלי אחירע בן עינן. ומתרצים לפי ששבטו של דן יש בהם פסלו של מיכה ופלטם הענן. ובקש דן לנפתלי אחיו שיבקש עליו רחמים שלא יהיה הענן פולטו, ואמר לו שיהיה לו 'אחיעזר בן עמישדי', פירוש: שיהיה לו אח לעזרה שיהיה בן עם אל שדי. ונפתלי השיבו: 'אחירע בן עינן' בתמיהה: כלומר: 'אחי רע שיש בו עבודה זרה?! יהיה בתוך הענן!"
ונראה ש"בְּרִית רִאשֹׁנִים" שהיא ברית בין הקב"ה לבין השבטים בנויה על ברית שבין השבטים עצמם. בזכות לימוד הזכות שלימד שבט נפתלי על שבט דן, נכלל גם שבט דן בתוך הענן, וכן הוא הגיע למרגלות הר סיני ונכלל גם הוא במעמד הר סיני. להסבר זה יש סיוע מדברי מדרש רבה (שמות כי תשא מד,ט), שם מובא שכאשר הקב"ה הציע למשה שיצא ממנו עם חדש שיקבל את התורה, אמר משה לקב"ה:
" 'וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים' - זו ברית השבטים, ולדברך הרי אתה מעמיד משבט לוי שאני משבטו, מה יש לך לומר לשבט ראובן ולשבטים אחרים?! אמר רבי יצחק אותה שעה לא היה יכול להשיבו, אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת! מיד וינחם ה',".
כלומר, כאן רק שבט אחד שבט לוי נחשב לעובד ה', ואילו כל השבטים האחרים הם 'עובדי עבודה רה', אך משה נציגו של שבט לוי מתעקש שגם שאר השבטים יכללו עימו, ויהיו עם אחד גדול שהקב"ה יסלח לו.
נמצא ש'ברית ראשונים' משמעותה גם ברית בין השבטים לבין עצמם שלא לדחות שבט מתוך כלל ישראל. והיא ברית גם גם עבור כאלו שעדין לא עשו תשובה ואינם ראויים לכאורה לגאולה. ומה שנכון היה לגבי משה בענין היחס שלו כלפי שאר השבטים לאחר חטא העגל, נכון בכל הדורות. "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו", וכל קבוצה בעם ישראל בטוחה שדרכה היא הדרך הנכונה בעם ישראל, והשאר טועים ואולי אפילו 'עובדי עבודה זרה'. אך הקב"ה יגאל אותנו גם אם יש בקרבנו כאלו שלא עשו תשובה. וזאת בזכות ברית הראשונים, שלפיה חלק אחד מעם ישראל מלמד זכות על חלק אחר מעם ישראל, שאפילו שהוא חוטא הוא יכלל בתוך הענן של הגאולה העתידה.
ובדומה לכך כתב רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל (ראש עליית החסידים לטבריה) בספר 'פרי הארץ', אגרת ח:
"ולאפרושי מאיסורא באתי להזהירכם... והוא שלא להיות לוצץ מבני-אדם עוזבי תורה ח"ו... ומלתא דפשיטא לי, וברור בשכלי, כהגלות נגלות, אחד הדברים הידועים, שהוא סיבת הירידה והשיפלות. והענין שבין כך ובין כך קרואים בנים, והוא מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי, וכל השפעות כללות ישראל אין לו חלק עמהם, וזה מאמר 'בתוך עמי אנכי יושבת' ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
