ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרבה סיפורים ישנם על רשב"י, אך דומה שהמפורסם שבכולם הוא סיפור הסתתרותו במערה. וודאי תופתעו לשמוע, שכולנו מכירים את הגרסא המופיעה בבבלי, אך בתלמוד הירושלמי ישנו סוף אחר לסיפור, ובגרסא זו ובמעט מתוך המשמעויות הצפונות בה נעסוק כאן.
וכך מספר הירושלמי (שביעית ט, א, בתרגום חופשי): רשב"י הסתתר במערה 13 שנים. בסוף אותם שנים אמר – אצא ואראה איזה קול יוצא בעולם. יצא וישב על פתח המערה, ראה צייד אחד שפורס מצודה כדי לתפוס ציפורים. שמע רשב"י בת קול שאומרת: 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר רשב"י לעצמו – מכך אפשר ללמוד שציפור בלי גזרת שמיים לא נתפסת, כל שכן בן אדם. מכאן הבין רשב"י שגם הוא יכול לצאת מהמערה, שהרי בלי גזרת שמיים לא יתפס. יצא והלך לטבריה וכו'.
השאלה המרכזית שמתאים לבן ימינו לשאול על גמרא זו היא – מה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י, הרי כל ילד יודע שיש השגחה פרטית בעולם, ואם כך מה החידוש שהציפור והאדם נלכדים רק בגזרת שמיים?
לפני שנעסוק בתשובה לשאלה זו, נדייק מעט בתחילת הסיפור. בגרסת הבבלי, רשב"י יוצא מהמערה בפעם הראשונה כשאליהו הנביא אומר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, אך בירושלמי רשב"י יוצא מעצמו והולך לבדוק את המצב.
כידוע, רשב"י שר בית הזוהר הוא הדמות המרכזית בתורת הנסתר והסוד. במערה, המקום הנסתר, רשב"י מקבל תורה פנימית ועמוקה זו. בבבלי, באה דמות מחוץ למערה וקוראת לו לצאת החוצה, לעומת זאת בירושלמי רשב"י מתוך העומק הפנימי הולך ומקשיב לעולם החיצוני.
אם כן, יש כאן הקשבה פנימית ועמוקה לעולם החיצוני. להקשבה זו מגיע רשב"י רק אחרי שישב והעמיק במשך 13 שנה. לכן, גם רשב"י יושב על פתח המערה, המקום המהווה נקודת מפגש בין המערה לעולם החיצוני, בין הפנים והחוץ.
ונדייק בלשון הירושלמי – רשב"י 'רואה' מה 'קול' יש בעולם. לשון זו קשה מאוד. אדם רואה תמונות ושומע קולות, ולא רואה קולות. כאן רשב"י רואה קולות כישראל במעמד הר סיני. יש בכך ביטוי לאותה נקודה בדיוק. המראה הוא גשמי והקול רוחני, אדם שרואה קולות הוא אדם שבתוך המציאות החיצונית רואה בצורה מוחשית את העומק הפנימי (כעין הסבר נפש החיים לראיית הקולות במעמד הר סיני).
ומהו אותו עומק פנימי שמגלה רשב"י אחרי 13 שנות הסתגרות ועמל במערה? השגחה פרטית! עניין שבימינו כל יהודי פשוט וכל ילד מאמין בו, ואף מתחזק בו בעת צרה, הכיצד? תמוה מאוד?
והתשובה פשוטה מאוד, ובה אפשר לראות את בשורתה הגדולה של תורת הנסתר. אכן, בימים עברו רבים מגדולי ישראל סברו שאין השגחה פרטית. המפורסם ביניהם הוא הרמב"ם, שבמורה נבוכים (ח"ג פרק יז') מבאר שרק לצדיקים יש השגחה פרטית, אך לרשעים וכן לצומח החי והדומם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה באופן כללי על המין שלא יכחד (מדובר על השגחה והכוונה, לא על ידיעה שה' האין סופי יודע הכל). החינוך (תקמה) סובר שיש השגחה פרטית על כל אדם, אך לא על החי הצומח והדומם, ואף נראה בו שבימיו לא הייתה מקובלת כלל הדעה שיש השגחה על כל פרט בעולם.
והנה מתרחש מהפך. כיום, רוב רובו של עם ישראל מאמין בהשגחה פרטית, והדבר כה פשוט לו עד שהוא כלל לא מעלה בדעתו שיש דעה אחרת לפי היהדות. למהפך זה אחראי ככל הנראה הבעל שם טוב הקדוש, ובמילים אחרות – העובדה שתורת הקבלה והחסידות תורגמו משפה עמוקה ונסתרת לרעיונות פשוטים ההופכים לנחלת הכלל.
הירושלמי ניבא זאת כבר לפני אלפי שנים. רשב"י יוצא בסוף ימי ההסתר מהמערה, ובמילים אחרות – הזוהר הקדוש, תורת הקבלה מבית מדרשו של רשב"י עתידה לצאת מהמערה ולהפוך לנחלת הכלל.
והרעיון הראשון והמרכזי, שתורה זו תלמד לעולם, לפי הירושלמי, הוא הרעיון של ההשגחה הפרטית. זהו רעיון שפעם היה נחלת מעטים, אך כתוצאה מהפצת הרעיונות הקבליים בעולם הפך לנחלת הכלל ולאבן יסוד באמונה היהודית. (זה לא הרעיון היחיד, יש עוד הרבה רעיונות כאלה).
עניין זה מסביר לנו את חשיבותו של לג' בעומר ואת השמחה הגדולה על הפצת תורת הנסתר בעולם. הרי בשעת צרה וקושי, מה מנחם את היהודי המאמין? האמונה שהכל בהשגחה פרטית, ובוודאי יש סיבה ותועלת לקושי שלו. אם, חלילה, הכל קרה לו סתם במקרה וללא השגחה, הרי השבר גדול מאד.
נמצאנו למדים, כמה טוב ושמחה הביא רשב"י בכך שגילה את סודות העולם, וכמה טוב ושמחה יש בכך שסודות עמוקים אלו הפכו לנחלת הכלל.
אשרינו שזכינו להילולא דבר יוחאי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
