ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אכן הדברים אמיתיים. חייב להיות קטר חם מאוד כדי למשוך את הרכבת, אך תנאי נוסף חייב להתקיים והוא שהקרונות חייבים להיות מחוברים אליו וקשורים בו.
אנו חיים בדור מיוחד ומורכב מאוד. וכהגדרת הרב זצ"ל: "מוזר הוא הדור הזה, פראי הוא אבל גם נעלה ונישא". הרב כתב את מאמר הדור כדי לפתוח צוהר לעולמו הפנימי של הדור במצב שבו הדור נראה מתרחק והולך ומתנתק מערכי היהדות ומורשתנו בכלל. הסתכלות חיצונית עלולה להביא לייאוש ולחידלון, ולעומתה המבט הפנימי, ראיית הערכים שכן מגלה במעשיו והבנת הסיבה להתרחקותו מביאים ליכולת להאמין בכוחו ובסגולתו ולהתאזר באורך רוח תוך הבנת תהליך.
יסוד הסגולה והבחירה שעליו גדלנו, וההדרכה של קירוב הבנים בכל מצב גם אם התרחקו, מתוך ההבנה שדור עקבתא דמשיחא טוב בפנימיותו ורע מבחוץ - במעשיו. אך כחלק מהדור, הציבור הציוני הדתי, דור התורה והעבודה, עובר גם הוא תהליכים לא פשוטים בכלל והדברים באים לידי ביטוי בנוער שלנו.
אתגר גדול ניצב היום בפני המחנכים בכל המסגרות החינוכיות המגלה את המורכבות שנמצאת בנוער עצמו. מצד אחד נוער רציני אינטליגנטי, לומד, ומצד שני תופעות ירודות שלא ראינו כמותן בדורות קודמים. אחוזים גבוהים מאוד של בני הנוער ממשיכים בלימודי קודש אחרי התיכון, במכינות, בישיבות ובמדרשות, אך אנו עדים לתופעות שלא הכרנו כמותן בבית המדרש. שעמום, חוסר בדרישה ומשמעת עצמית, בחירה במשימות קלות שלא דורשות מאמץ מיוחד, פינוק גדול, השכמה מאוחרת, תרבות שלמה של בילויים, היצמדות למכשיר הסלולרי עם כל מה שכנוס בו, צפייה בסדרות אינטרנטיות ועוד. נערים פני זקנים ילבינו, הרבנים הוותיקים והמלאים נשארים במיעוט מתעניינים וההתעניינות היא דווקא במורים הצעירים והקרובים אליהם.
והדבר החדש שאנו עדים לו בשנים האחרונות הוא תופעה של גם וגם. פנייה לעולם התורני ולבית המדרש, התעלות רוחנית והתחזקות, שבאות יחד ובמקביל עם עולם החול עם כל עוצמתו, הנאותיו ותאוותיו. כמין חיים כפולים שבראייה הפשוטה שלנו נראים כל כך סותרים ולהם נראים דווקא כל כך טבעיים. הם אפילו לא מבינים את הבעיה, אפשר ללמוד גמרא בעיון מתוך התלהבות גדולה ובמקביל לצאת עם החברה ולא לשמור נגיעה, במקרה הטוב. ללמוד לימוד אינטנסיבי בבית המדרש, ובערב לגלוש באינטרנט לאתרים שאינם ראויים. ללמוד שבוע שלם ובחמישי לצאת לפאב ולמקומות בילוי מפורסמים עם החברים ולהשתכר. כאשר מישהו בוחר בחטא - הדבר נורא, אך כאשר עושה את החטא ולטעמו זוהי נורמה תקינה ולא חטא - זה נורא הרבה יותר וצריך להעסיק אותנו.
לחבר בין הדורות
דור השפע מזמן פיתויים והתמודדויות שלא היו בזמן שאנחנו עברנו את תהליך התבגרותנו. אי אפשר כלל להשוות בין הדורות ובין האתגרים. ועלינו מוטלת המשימה לנתח ולהבין את הדור על מנת שנוכל לכבד ולאהוב אותו, ובעיקר לדעת איך לתקן ולרומם אותו. מחנכים דגולים בעלי רוח גדולה אינם מספיקים בעת הזאת, יש צורך לחקור ולהבין איך לחבר בין הדורות. איך לחדור לנפשו של הדור ולהשפיע עליו.
אזכיר את הדברים הנוקבים של האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד בספרו 'חובת התלמידים' הקוראים לנו לחשבון נפש ולעבודה: "ועל זה ידווה לבנו ותסמר שערות ראשנו, בראותנו את הדור הצעיר איך יצא ונתפקר רחמנא לצלן, אין בו לא אמונה, לא יראה ולא תורה, שונאים הם את ה' ואת ישראל עבדיו. מנהלי וראשי הישיבות הנמצאים בראשם, ורבם בתוך ישיבותיהם ותלמידיהם ורק בחורי חמד נגד עיניהם, מתנחמים לאמור, הן אמת שיש עתה הרבה חופשים, אבל לא אלמן ישראל, גם בני ציון המצוינים בהלכה ועם ד' לבבם נמצאים. אבל יושיטו נא ראשם חוץ מד' אמות של ישיבותיהם, ויראו נא את ההמון הגדול החופשים רחמנא לצלן... והאם גם בתלמידי ישיבותינו כבר בטוחים אנו, והאם בהם כבר עשינו את אשר עלינו לעשות... ובמה אנו בטוחים שלמחרת בעזבם את הישיבה או לאחר זמן קצר, לא יתפקרו ולא יחללו את השבת חס ושלום, כאשר עינינו בענינו כבר ראו..."
כבר בדורו רואה בעל 'חובת הלבבות' בעיה גדולה של חיבור הנוער, מציאות של ריחוק ואף התפקרות, ודורש מאיתנו אחריות גם כלפיהם, ומדגיש שקיום החיבור כפי שמתגלה בבית המדרש אינו מובטח שיתקיים: "ואם כן אנחנו הדור הגדול מהם דור המחנך אותם, אשר עלינו החוב למסר להם את קדושת ה' תורתו ועבודתו, האם יכולים אנו לאמור במנוחת הנפש, ידינו לא שפכו את הדם הזה של נשמות ישראל לבאר שחת. ואם באמת רוצים אנו לשוב לה' ולתקן את אשר עיוותנו בזה, עלינו להכיר גם את חלק אשמתנו בזה, כי אף אם בהם פצע אשר לא היה בבני הנוער אשר לפנים, אנו למה הזנחנו אותם מבלי חקר ומבלי עמוד על מחלת נפשם בעודם רכים ובידינו לדעת איך ובמה לרפאותם שאל כל אשר נחפוץ נטם... לא בהשערות, רק בחוקים איתנים ובעבדות חזקות עלינו לבאר בראשונה מה החלוק בין דור לדור, למה בדורות הקדומים לנו כל חנוך שהוא היה מועיל, תלמידי כל מלמד ובני כל אב רובם ככולם היו עובדי ד', ולא כן עתה".
האדמו"ר כותב את הדברים ביחס לדורו, ומה נענה אנחנו בתופעות של דורנו שחמורות הרבה יותר? ובכל זאת הרב קורא לנו לבחון בחינה עמוקה ומדעית מה עובר על הדור ומה ניתן לעשות כדי לרפא אותו ולהצליח להשפיע עליו כבדורות הקודמים.
תשובה לכך לא יכולה להינתן במאמר שכזה, כי נדרשים לחשיבה משותפת כל הרבנים והמחנכים, לבחון בכל כוחות המחשבה והיצירתיות מה ניתן לעשות וכיצד נכון לפנות אל הנוער. אנסה להציע דגש אחד: אם בעבר אפשר היה להסתפק בישיבות בר"מים שיעבירו שיעורים טובים, ולכל היותר תוספת של משרת משגיח שישוחח עם הנוער, הרי שכיום אין הדבר יכול לחול. פרט לצורך בשיעורים וברמה הרוחנית הגבוהה, הצעירים זקוקים להכוונה ולמורה דרך במקום שבו הם נמצאים.
הם נמצאים כל הזמן בדילמות ובעימות. המאבק על שמירת הברית, שמירת העיניים, שליטה בתוכני הגלישה במחשב ובסלולרי, קשה ומאתגר מאוד. הנוער מוצא את עצמו במהלך מתמיד של נפילות ועליות. הרב כיום נדרש מצד אחד לרמה ולאורות גבוהים המציבים רף גדול של שאיפה, ומצד שני ליכולת לרדת למקום החניך להבין אותו, ועל ידי כך לעזור לו בהתמודדויות שלו ולצמצם את הפער שבין שני העולמות.
נדרשים אנו לשלושה יסודות: קירוב, אמונה ודרישה. יש להתקרב אל הנוער ולקרב אותו, להקשיב לו ולהבין את מצוקותיו. יש להאמין בו אמונה ללא ספקות, בסגולתו וביכולתו להגיע למעלות גבוהות, ולטעת בו את התחושה הזאת, את האמונה בעצמו, ובמקביל להציב דרישה גבוהה, כזו שלא מתפשרת, הנובעת מתוך אמונה זו. אין להוריד ולהנמיך את הדרישה והשאיפה, אלא לעבוד במקביל בשני הערוצים: רמה גבוהה ורוח גדולה כשהרב והמחנך מתכופף אל החניך כדי להיות מעורב בעולמו ומבוכותיו.
כך עולה ופועלת תנועת בני עקיבא המציינת בשבת זו 90 שנה להיווסדה, מתוך קרבה, אמונה ודרישה מהנוער ואמון גדול בכוחו להתקדם קדימה. אין לנו אלא להתפלל שגם ב-90 השנים הבאות תמשיך בדרך המיוחדת שלה לחינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו ולארצו.
מתוך העיתון בשבע
הרב יצחק ניסים
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הפסק טהרה בסיוע בודקת הלכתית
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
