ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בתקופת בחירות, לשון הרע על יריבך, הופכת להיות, לכאורה, כלי משחק לגיטימי במגרש הפוליטי. לו זו אף זו, גם להוציא שם רע, הופך להיות, לכאורה, מותר וחוקי.
בעידן תקשורת ההמונים האלקטרונית, כשחסיון האנונימיות מגן לכאורה על חדי הלשון המורעלת, הסכנה גוברת כפל כפליים. הקלות בה מופצת השנאה, מפחידה. זה הזמן לשוב ולדון בנושא הבחירות.
בחירות חופשיות הן דבר נפלא, זו הדרך הנכונה לבחור מנהיגי ציבור, על פי שיטת הרמב"ן, זו גם דרך לגלות את רצון הבורא בתחום זה. חילוקי הדעות והמחלוקת בין הדגשים השונים וההבנה השונה של מה חשוב לעם ישראל, מפרים ואמורים להעמיק את השיח. צריך להקפיד על שני דברים. הראשון - לכבד גם דעות אחרות וכך לא להפוך את המחלוקת לשנאה אישית. השני - לאחר ההכרעה בקלפי – "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְקֹוָק כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (משלי ט"ז לג), לחפש את המאחד במקום את המפריד.
נדמה לנו שבעבר, במיוחד בתקופת הנבואה, היה הרבה יותר קל למצוא את המנהיג הראוי. עיון במקורות מוכיח שלא כך היה.
ניקח כדוגמא את מנהיגותו של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו. בדברינו לפרשת צו תשע"ט הזכרנו כי כלב בן יפונה, חברו של יהושע בן נון, ראה עצמו כמי שראוי לקבל את המלכות, לפחות על שבט יהודה ואכן נהג בעצמו דיני מלכות, כגון בלקיחת פילגשים. בתביעתו של כלב מצוי גם הד לוויכוח ההיסטורי, בין יהודה ויוסף בשאלת ההנהגה. מאבק זה בין האחים מפורט בתורה, בחצי השני של ספר בראשית ויש לו רמזים רבים גם במקומות נוספים בתנ"ך.
הליך הבחירה של יהושע, כממשיכו של משה רבנו בהנהגה, מפורט בספר במדבר. הוא מורכב מכמה שלבים.
א. משה רבנו מבקש מהקב"ה שימנה לו יורש: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לֵאמֹר: יִפְקֹד יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְקֹוָק כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז טו-יז).
ב. הקב"ה מקבל את בקשת משה ומודיע לו על בחירת יהושע: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (שם יח). (יהושע הוא הסמוך הראשון בשרשרת הסמיכה שנמשכה למעלה מאלף וחמש מאות שנים, עד לאחר חורבן בית שני).
ג. בחירתו של יהושע מקבלת משנה תוקף במעשים הבאים: "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", כך יקבל אישור גם של הכהן הגדול, "ולִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם", כך יקבל גם את הכרת העם (שם יט). לכאורה אין כל ספק במנהיגותו של יהושע.
אף על פי כן ולמרות הכל, בתחילת ספר יהושע הקב"ה ראה לנכון לחזקו ולאמצו: "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם" (יהושע א' ו). גם ההכרזה של עם ישראל (אולי רק של בני גד ובני ראובן) הכוללת איום כלפי מי שלא יקבלו את מרותו: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ: (שם טז-יח), מלמדת שיתכן ויש אופוזיציה למנהיגותו של יהושע בן נון. מהמשך ספר יהושע מוכח כי יהושע לא הצליח לגייס את כל השבטים למאבק על כיבוש הארץ, מספר המתרפים עלה על מספר הזריזים. בסוף ימי יהושע רוב הארץ עדיין לא נכבשה: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ" (יהושע י"ג א).
בדברינו לשבוע הבא, נמשיך לדון במאבקים פוליטיים נוספים, בתקופת יהושע בן נון.
דווקא בחודשים ניסן ואייר, נודה לקב"ה על מהלכי הגאולה המתרחשים לנגד עיננו, בחסדי ד', בבניין מדינת ישראל. נודה לקב"ה על הזכות להשתתף בבחירות, נזהר, גם שלא בזמן בחירות, מלשון הרע גם על יריבים שאיננו מסכימים עמם, נרגיל עצמנו לחפש הטוב שיש בכל אחד ואחת. (נקבל על עצמנו שלא לקרא דברים אנונימיים שמופיעים במרשתת וגם לא להאמין לכל דבר שלא מפורסם על ידי רשויות מוסמכות או מי שהוחזק לנאמן) נפנים את גודל האחריות ונשאף ליותר אחדות (ולא ליותר אחידות), נרבה באהבת ישראל ובדאגה לחלשים יותר (קמחא דפסחא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
