ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יש מחז"ל שסנגרו עליהם וז"ל הספרא: "כיון שראו בני אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, אמר לו נדב לאביהוא וכי יש לך אדם שמבשל תבשיל בלא אש, מיד נטלו אש זרה ונכנסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהם אש". אמר להם הקדוש ברוך הוא אני אכבד אתכם יותר ממה שכבדתם אותי אתם הכנסתם לפני אש טמאה אני אשרוף אתכם באש טהורה" (שמיני - מכילתא דמילואים כב).
יש גם שקיטרגו עליהם וז"ל הספרא (שם כא): "באותה שעה קפצה פורענות על נדב ואביהוא, ויש אומרים מסיני נטלו להם, שראו את משה ואת אהרן שהיו מהלכים תחילה הן באים אחריהם וכל ישראל אחריהם אמר לו נדב לאביהוא עוד שני זקנים הללו מתים ואנו ננהיג את הקהל, אמר הקדוש ברוך הוא נראה מי קובר את מי? הם קוברים אתכם ויהיו הם מנהיגים את הקהל!".
לא נמשיך לפרט את ההסברים כי רבים הם.
אחרי בקשת המחילה מן הקדמונים, נציע כיוון חדש.
הביטוי שְׁנֵי בְּנֵי (ויקרא ט"ז א) מזכיר לנו ביטוי מאוד דומה, המופיע בהצעתו המזעזעת של ראובן בכורו של יעקב אבינו. ראובן ניסה לשכנע את יעקב אבינו לשלוח עמו למצרים את בנימין אחיו הקטן, וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (בראשית מ"ב לז). על מה מבסס ראובן את הצעתו הקשה? נציע כי ראובן הבין ששני הבנים הגדולים של אחיו יהודה, ער ואונן הם התשלום על מכירת יוסף, שיהודה היה אחראי לה. כל גנב משלם כפל, גונב נפשות משלם בשתי נפשות. ראובן מכריז על כך שהוא מוכן למסור את נפשו על החזרת בנימין, על ידי הערבות הנוראה שהוא מוכן להפקיד בידי יעקב הזקן. יעקב אבינו כמובן דחה את ההצעה, כיוון שאם ראובן יכשל במשימה הוא ישלם בשלשה צאצאים נוספים (בנימין ושני בני ראובן).
ליהודה היו עוד שני שותפים פעילים לחטא מכירת יוסף, שמעון ולוי שהציעו להרוג את יוסף (רש"י בעקבות חז"ל על "ויאמרו איש אל אחיו"), איך הם שילמו על כך? שמעון שגרם ליוסף להגיע לבית האסורים במצרים, נענש מידה כנגד מידה וגם הוא נאסר בידי יוסף כמו שמפורש בכתוב: "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (שם כד). מה עם לוי? התשובה שנציע היא ששני הבנים של אהרון הלוי, הם התשלום של לוי על מכירת יוסף. כיצד הדבר רמוז בכתוב? נסביר כך: ביום השמיני, לפני התחלת העבודה במשכן, בהנהגת אהרון וכתנאי להשכנת השכינה שם, נדרשו אהרון והעם להביא את הקרבנות הבאים: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה" (ויקרא ט' א-ג). מסביר המדרש כי עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת הוא לכפרה על חטא העגל (זהו המקום היחיד בכל התנ"ך שמופיע בו הביטוי עגל בן בקר לחטאת, תמיד כתוב פר). השעיר בא לכפר על חטא מכירת יוסף, בידי האחים שטבלו את כותנתו בדם השעיר ואח"כ ישבו לאכול מבשרו. לכן ברור למה עתה הגיע הזמן לשלם את התשלום של לוי, כדי להשלים את הכפרה לפני השכנת השכינה. (זו הסיבה שבכל יום כיפור שני החטאים הללו נמצאים כל הזמן ברקע).
הבה נתפלל כי נחזור ונזכה להשכנת שכינה בתוכנו, נזכה לתקן את דרכינו גם בבן אדם למקום (חטא העגל)
וגם בבן אדם לחברו (מכירת יוסף).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
