ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
החליטו רבי יצחק אלחנן ואותו עשיר ללכת ולהתרים כמה עשירים בביתם, בלי שיגלו להם את שמו של הנזקק. יצאו השניים וסיירו בבתי העשירים, ואף זכו לכמה תרומות הגונות.
והנה, באחד הבתים, קיבל אותם בעל הבית בסבר פנים יפות ואף הסכים לתרום סכום גדול במיוחד, אך בתנאי אחד, שהרב יגלה לו את שמו של הנזקק. העסקן רמז לרב, שאולי בשביל סכום כזה, הדבר כדאי, אך הרב עמד בסירובו.
כשראה העשיר את מצב העניינים, הסכים להגדיל את הסכום שוב ושוב, בתנאי שהרב יגלה את שם העני, אך הרב עמד בסירובו. כיוון שכך, ביקש העשיר מהרב שיכנס עימו לחדר צדדי, ושם יגלה לו את הסיבה לכך שחשוב לו לדעת את שם העני.
כשהסתגרו בחדר, סיפר העשיר לרב, שבאמת גם מצבו הכלכלי הולך ומידרדר, ואף הוא בבעיה כלכלית קשה, וכבר כמה פעמים רצה להיכנס לרב ולשאול בעצתו כיצד לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע, אך חשש שמא הרב יגלה את הדבר לאחרים, כדי שיעזרו לו. כעת, כשהוא רואה שהרב נזהר לגלות את שמו של מי שירד מנכסיו, יכול גם הוא לגלות את מצבו האמיתי לרב... (שרי המאה ח"ו עמ' 79).
יש כאן יסוד גדול מאד לעבודת המידות שלנו. (יסוד שחשוב במיוחד בימי הבחירות, כשעלולים אנו חלילה להיגרר להשמצות הדדיות). כבר נאמר על בעל לשון הרע, שדווקא האנשים שלהם הוא מספר את הלשון הרע, בזים לו יותר מכולם, כיוון שהם יודעים מיהו באמת.
פעמים רבות, אדם לא שומר על לשונו - משקר, מדבר לשון הרע, מבזה אנשים וכו', מתוך רצון להחניף ולזכות לאמונם של האנשים שכביכול הוא 'נלחם' למענם. אך האמת היא, שדווקא אותם אנשים, אם יעמיקו לחשוב, לא יסמכו עליו ויתרחקו ממנו.
הרי מי שמגלה את סודו של האחר, כדי לזכות באמונך, יגלה מחר את סודך, כדי לזכות בקרבתו של מאן דהו. עדיף להתרחק מאדם כזה מראש. וכך זה נכון בכל תחומי הדיבור - מי שמשקר בשבילך, ישקר לך מחר, וכך הלאה.
דווקא מי שמתאפק, ושומר על סוד ונאמנות, הוא מי ששווה להאמין בו. זה לא קל ומקובל ברגעים מסויימים, אך מוכח בטווח ארוך כמשתלם ונכון.
ובדרך רמז, ניתן לחבר זאת לפרשתנו. אהרון דומם בפרשתנו, עת מתים בניו – נדב ואביהוא. ומתוך אותה דממה, הוא זוכה לכך שהדיבור האלוקי המצווה את התורה מתייחד אליו – "וידבר ה' אל אהרון", וכדברי רש"י: "קבל שכר על שתיקתו.. שנתייחד עימו הדיבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין". כביכול, למי שנוצר סוד, גם ה' מוסר את התורה, שהיא סוד העולם.
והנה באותה פרשה, אפשר לדקדק נקודה מעניינת. התורה מצווה שהכוהנים לא ישתו יין בבואם אל הקודש, ומוסיפה – "ולהורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה". ואכן, מתוספת זו למדו חז"ל, שגם חכם אל יורה כשהוא שתוי.
והנה, יודעים אנו, שהכהנים זרע אהרון הם גם מורי ההוראות בישראל, כפי שנאמר "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו...". אם כן, אולי כאן נרמז, שמתוך שתיקתו של אהרון, הןא זכה גם להיות מורה ההוראות, וכפי שבפרשה זו שנאמרה דווקא לאהרון, נצטווינו על הוראת החכמים.
ומעניין, שמיד בפרשייה הבאה, עולה שאלה הלכתית בקשר לכהן אונן האוכל את בשר הקרבנות, שבה אהרון מכוון את ההכרעה ההלכתית אף יותר ממשה, עד ששמע משה את דברי אהרון והוטב בעיניו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















