ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מדוע אם כך התורה גורמת לנו לדבר כל כך על עמלק? ודורשת מאיתנו להזכיר אותו מדי שנה?
כיצד מצווה התורה הקדושה באותה נשימה "זכור את אשר עשה לך עמלק", ו"תמחה את זכר עמלק"?
הרמב"ם בספר המצוות מחלק את המצווה לשתיים:
א. מצוות המלחמה בעמלק – זוהי מצוות עשה ממשית העומדת בשורה אחת עם המלכת מלך בישראל ובניין המקדש (שם, מצות עשה קפח')
ב. מצוות התודעה והזכירה, לזכור תמיד את אשר עשה לנו עמלק ו'ולהלחם' בשכחה הנגרמת באופן אנושי מהתחלפות הזמנים ומרחק ההיסטוריה:
.."היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק. ולשון סיפרי זכור את אשר עשה לך בפה לא תשכח בלב. כלומר אמור מאמרים בפיך שיחייבו בנ י אדם שלא תסור שנאתו מהלבבות. ולשון ספרא זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך." (שם, מצות עשה קפט')
אם כך, אין פרדוקס ואין סתירה. מחיית זכר עמלק באה במציאות מתוך התנגשות איתו, מתוך מלחמה, מתחת השמים.
אך מצוות התודעה היא דווקא להנציח ולזכור את העימות הנצרך מול אויבי ישראל, אויבי ה', ללמוד ולהתחנך מכך בכדי לפעול לשלימות כדרכה של תורה.
איננו עוסקים כיום במצוות המלחמה בעמלק כבימי שמואל ושאול. הגמרא מביאה במספר מקומות את המשנה (ידים ד,ד) האומרת שזיהוי הלאומים כבר אבד מאיתנו מאז ימי סנחריב מלך אשור. ובכל זאת, כל נס הפורים אותו חוגגים כל ישראל מתבסס על מלחמה בעמלק (מגילה דף ז.) וזכירתו לדורות בידי מרדכי ואסתר שהיו לאחר ימי סנחריב, אך עדיין קרובים מספיק בכדי לדעת ששנאת המן לישראל טמונה בשורשיו העמלקיים.
לעומת זאת, מצוות התודעה היא בלתי תלויה ומתקיימת, מדאורייתא, בכל תוקפה ועוזה בכל דור ודור בכל כלל ישראל מדי שבת 'זכור'.
האחרונים נחלקו אם ניתן לקיים את המצווה גם בקריאה של יום הפורים מתוך פרשת בשלח "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". שם מתוארת מלחמת יהושע בעמלק, כאשר משה מרים ידיו בתפילה. המלחמה מסתיימת בנצחון ישראל.
בעל "ערוך השלחן" (סימן תרפה', ה') סבור כי אין לצאת בקריאה זו ידי המצווה ומבין מהרמב"ם כי הזכירה היא דווקא בצורה בה היא מובאת בפרשת כי תצא, כפי שאנו עושים.
לכאורה דבריו תמוהים, שהרי סוף סוף גם בקריאה בפרשת בשלח אנו מזכירים את עמלק והמלחמה בו. ומדוע זכירה שכזו איננה מספיקה? יתירה מכך, הרי גם שם התורה מדברת על "מלחמה בעמלק מדור דור".
על פי דברי הרמב"ם לעיל ניתן להסביר כי הזכירה איננה רק ההזכרה ההיסטורית והבאת דוגמא אחת ממלחמת יהושע בעמלק. הזכירה צריכה לבוא כציווי ה' במקורו, המדבר באופן ישיר אל האדם מישראל ומחייב אותו להיות ולחיות בתודעה זו, שככל שהיא 'רק' זכרון, היא באה כמצוות עשה ממשית. זכירה זו נותנת תוקף למאבקים בהם אנו נתונים בכל דור ודור, כפי שראינו בימי מרדכי ואסתר.
"והימים האלה נזכרים – ונעשים" (אסתר ט')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
