ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- מעמד חברה בע"מ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בפד"ר עלתה שאלה זו בהקשר מעניין. חברה בע"מ שבעל המניות המקורי והיחידי שלה נפטר לבית עולמו נתבעה. היתומים, שהם בעלי המניות החדשים, טענו שהם קטנים ועל כן יש לתת לתביעה כלפיהם מעמד של תביעה כלפי יתומים, על הלכותיה השונות - טוענים ליורש, אין נפרעים מן היתומים אלא בשבועה ועוד.
בית הדין (פס"ד של הרב דיכובסקי שליט"א) דחה טענתה זו: החברה מוגדרת כישות עצמאית, ועל כן אין בחברה הכלל "הבא להפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה".
וכך כתב בה"ד לבסס גישתו:
"ונראה לומר שהמושג של אישיות משפטית מתבטא בדברי חז"ל בהפרש שיש בין שותפין לבין ציבור"
כלומר, כשם שיש ממון לציבור ואין הממון בבעלות אדם פרטי מסויים, כך גם ניתן ליצור ישות ממונית, כעין "ציבור".
כלפי הגישה שאין לחדש מציאות ממונית חדשה שאינה מוכרת בהלכה, טוען הרב דייכובסקי:
"ההנחה שאין שום אפשרות לחדש גדרי בעלות שלא מצינו בש"ס, היא הנחה בלבד, ולא הלכה. שכן מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון, תנאו קיים".
זאת ועוד, הוא מביא דוגמא לכך שחכמים יצרו יצרות ממוניות שאינן קיימות מדאורייתא:
"מצינו גם שחז"ל חידשו מושגים חדשים בדיני ממונות, גם במקום שמושג כזה לא קיים כלל מן התורה. קצות החושן (סימן ל"ט ס"ק א'), כתב: והנראה לענ"ד,,, דמ"ד שעבודא לאו דאוריתא, אפילו שעבדן בפירוש לא מהני... לפי שאין הקנאה לחצאין".
כלומר, מן התורה לא קיים מושג שעבוד שהוא בבחינת שעטנז: הקנאה לחצאין. ומכל מקום חידשו רבנן מושג זה, אע"פ שאין לו בסיס בתורה.
לפי גישה זו ברור שחברה היא גוף שיכול לתבוע ולהתבע בשל פעילות של העובדים בחברה, וכן שלא ניתן לתבוע את בעלי החברה באופן אישי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
