ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
במבט ראשון התורה מספרת את תולדות חייה של משפחת האבות כאנשים פרטיים. סיפור ההתמודדות עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכלים או אחרים (סוף פרשת נח י"א לא, הירידה למצרים י"ב י, המעבר לארץ פלשתים כ"ו א, החזרה לבאר שבע כ"ו כד ועוד). סיפור ההתמודדות עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים מצד שני (ט"ז א, כ"ה כא, ל"א לא, כ"א ט, ל"ד א ועוד).
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שבנוסף לכל אלה, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם, כבר אז, היה במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה בחינות. השיג והשיח של אברהם יצחק ויעקב הוא עם מלכים ושרים. אברהם עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק עם אבימלך מלך פלשתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז).
נשותיהם של האבות גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז). גם מילכה, בת משפחתה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
הגר גם היא בת מלכים על פי המדרש ונצטרפה אליה בת אבימלך וז"ל "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר..., אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך" (בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה לפי הפשט היא נסיכה ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך וכינוים "בני הפלגשים" ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד וראה מחלוקתו עם הרמב"ן בנושא).
רבקה אם כך, גם היא נסיכה וממילא גם רחל ולאה זלפה ובלהה (כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש ל"ה כב). (נציין רק בסוגריים כי גם הדור הבא נשא נסיכות עיינו דבהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
מלחמותיהם של האבות גם הן רומזות לפי הפשט על מחנה גדול העומד לרשותם. כדי להעמיד למעלה משלוש מאות לוחמים (י"ד יד) יש צורך בעוד אלפים תומכי לחימה, כמו שטוען הרמב"ם "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם" (הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג). הרד"ק לתהילים על הפסוק " אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי" (ק"ה טו) גם הוא מסביר "נסיכים וגדולים היו והיו נכבדים אצל מלכים כאילו היו מלכים משוחים".
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, בתחילת פרשתינו "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה למנהיגים שילכו בדרכי האבות וממילא יזכו גם למעמדם הבין לאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
