ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אמר לו הרב המגיד ליסוע לצדיק רבי זאב מז'יטומיר, (שיום ההילולא שלו בפורים, יד' אדר), מחבר הספר 'אור המאיר'. נסע האיש לרבי זאב, אך כשהגיע לביתו היה כבר לילה, והבית היה סגור.
דפק האיש על הדלת שוב ושוב, ואיש לא פתח לו. הלילה היה קר, והאיש התחנן שיפתחו לו, אך איש לא פתח לו.
כשראה האורח שאיש לא פותח, אמר בכעס וברוגז – 'אינכם מרחמים על יהודי, ומכניסים אותו לבית?' אך אף אחד מבני הבית לא הגיב ולא פתח.
בבוקר, נפתחה הדלת, והאורח נכנס והתארח בבית כמה ימים, אך רבי זאב לא שאל אותו דבר.
התפלא האורח – למה שלח אותי הרב המגיד לכאן? והחליט לחזור לביתו.
לפני שנסע, פנה לרבי זאב ושאל: 'הנה, רבנו המגיד שלח אותי לכבודו, ואיני יודע למה'.
השיב לו רבי זאב: 'רבנו, שלח אותך אלי, כדי שתלמד ממני, שהאדם הוא בעל הבית, ולמי שאיננו רוצה אין הוא מניחו להיכנס...' (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 222).
סיפור עמוק, שמעביר מסר יסודי וחשוב. האדם חושב כל העת, ומחשבותיו רצות במהירות. זו הסיבה, שרובנו חיים בתפיסה, שמחשבותיו של האדם אינם בידיו. כביכול, אם באה מחשבה לא טובה לאדם, אנוס הוא להרהר, ואין הדבר בשליטתו. (תפיסה זו היא אולי טובה לחיזוק אנשים שנופלים במחשבותיהם, ואם יתייחסו לכך בחומרה, יפלו עוד יותר ברוחם ויתייאשו לגמרי. לאנשים אלו נאמר, שנפילתם זו פחותה ממי שנופל בזדון, כי יש כאן כבר מימד של אונס. אך וודאי שראוי לשאוף למדרגות גבוהות יותר, כפי שנראה לקמן).
אך האמת היא שגם תחום המחשבה נתון לשליטתו של האדם. עיקר היכולת לשלוט במחשבה, תלויה בעבודה מקדימה שעל האדם לעשות. כבר אמרו חז"ל על הפסוק – "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", העין רואה והלב חומד. החמדה היא אמנם גם רגש ולא רק מחשבה, אך יש בה בוודאי גם קשר לעולם המחשבה. אדם שיעשה עבודה מקדימה וישמור על עיניו, ממילא לא יתעורר לחשוב מחשבות פסולות, שראיית העין יכולה להוביל אליהם.
בנוסף, האדם יכול ממש לנסות לשלוט במחשבותיו, ולהתאמץ להפנות את מחשבותיו לכיוונים טובים וחיוביים. (חשוב גם לשים לב בנושא זה להבדל בין מחשבה לרגש. לעיתים, על הרגש קשה לנו לשלוט, ואנו מבלבלים בין רגש למחשבה, ומדמים שעל המחשבה איננו יכולים לשלוט. אך האמת היא שמחשבה מסויימת מובילה לרגש מסויים, ואם נחשוב אחרת גם הרגש ישתנה. לדוגמא, אדם כועס על אירוע מסוים. אך האמת היא שכעסו נובע ממחשבה שהעניקה פירוש מסוים לאירוע. אם הוא ישנה את מחשבתו, גם הרגש ישתנה).
הפרשה שלנו מתחילה בצורה ייחודית, כך שיש בה הקדמה כפולה, "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...". כבר תמהו רבותינו – הרי תמיד התורה מסתפקת בהקדמה – "וידבר ה' וכו', למה כאן שינתה והקדימה פעמיים והוסיפה – 'ויקרא אל משה'?
על כך ענו חז"ל – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהם בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם". ההבדל בין נבואת משה וישראל לנבואת האומות מצוייה בהבדל בין קריאה מראש למפגש מקרי.
עיון בהקשר של תחילת הפרשה ישפוך אור חדש על העניין. במהלך סוף ספר שמות הולך ומוקם המשכן, עד שבסוף הספר נאמר: "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבוא... כי שכן עליו הענן...". נמצאנו למדים, שמשה לא יכול להיכנס אל המשכן עד שה' קורא לו לבוא ולשמוע את דבר ה', לכן חובה להקדים ולומר שה' קורא למשה ורק אחר כך מדבר איתו.
יש כאן אמירת עומק, שקבלת דבר ה' אינה על הדרך וללא שליטה, אלא היא מותנת בעבודה רצינית של בניית בית, נתינת מקום, ובסוף – קריאה לכניסה פנימה אל ההיכל. כשרוצים לדבר על עניין חשוב, לא מדברים בשיחת מסדרון על הדרך, אלא קובעים פגישה מראש במשרד. אומות העולם פוגשים את ה' במקרה על הדרך, ואילו ישראל, החביבים על ה', מכינים בית ומקבלים זימון מראש.
וכך עלינו לנהוג במחשבותינו, לבנות בית ולהכניס רק את מי שמוזמן.
עניין זה נרמז גם במגילה בדברי אסתר: "כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית, אשר לא יקרא, אחת דינו להמית". מי שרוצה להיות 'מלך', (כידוע, 'מלך' – מחשבה, לב, כבד. אדם ששולט במחשבתו על הכל), צריך לדעת להכניס רק את מי שצריך להכניס.
וברוח פורימית, נסיים ב'ונהפוכו' מכל המאמר שכתבנו, שבמחשבות של קרבת ה', שהופכות אותנו לבניו של ה', עלינו לנהוג כילדיו של המלך, שרשאים להיכנס אליו בכל רגע גם בלי לדפוק...
וכמו שעשתה אסתר, אשת המלך, שבאה בלי הזמנה, נשאה חן בעיני המלך, והוא הושיט לה את שרביט הזהב...
שנזכה להשתכר בפורים, לצאת מהדעת, ושיפרצו למחשבתנו וממחשבתנו, מחשבות קרבת ה' ההופכות ארור לברוך...
פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
