ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אנו אומרים בכל יום ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. ביארו חז"ל את הביטוי לבבך בשני יצריך. יצר טוב ויצר הרע. וצריך להעמיק בדברי קודשם, מה הפירוש לעבוד את ה' ביצר הרע? ויותר מכך, האם יש כח שהוא רע במהות ולא ניתן להשתמש בו לטוב?
סתם יצר בלשון חז"ל הוא בדרך כלל יצרא דעריות. אנו נמצאים כעת בימי השובבי"ם, ימים אלו מסוגלים לפי חכמי הפנימיות לעבודה והתרוממות בנושא שמירת הברית. על כן מן הראוי להתבונן מעט בעבודת ה' בנושא זה.
כח הברית
כך מספרים לנו חז"ל בסנהדרין (סד, א):
אמרי: הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה, בעו רחמי, אימסר בידייהו. חבשוהו תלתא יומי, איבעו ביעתא בת יומא לחולה - ולא אשכחו. אמרו: היכי נעביד? ניבעי פלגא - פלגא מרקיעא לא יהבי. כחלינהו לעיניה. אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
11 - איך להתכונן לחגים?
12 - למה לשמור על הקדושה?
13 - עבודה שאין לה סוף
טען עוד
מכיון שהיצר בתחום הקדושה הוא עוצמתי כל כך, ממילא הוא מושך מאד ורבים המבקשים לטעום ממנו בוסר. חז"ל מלמדים אותנו יותר מכך, שלא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. לומר לך שפעמים רבות אידאולוגיות שלמות נבנות על תאוות שפלות.
בלשון הפנימיות נקראת המידה העוסקת בתחום הברית – יסוד. בתרגום למעשה, כאשר כח זה שמור ומנותב כפי רצון ה' אזי יש באדם יסודות חזקים עליהם יכול להוסיף קומות של קדושה ולשכללם. אך אם חלילה היסוד רעוע, כל מה שתוסיף עליו יפול במוקדם או במאוחר.
פער מובנה
ישנו פער בין הבשלות הפיסיולוגית של נער לבין בשלותו המנטלית. מבחינת היכולת הגופנית כבר מסביבות גיל מצוות הבן יכול להוליד. אך מבחינה מנטלית, לקיחת האחריות על משפחה – רובא דעלמא לא יכולים.
ושמא ניתן כך להסביר את הדרכת חז"ל במסכת אבות (ה, כא): בן י"ח לחופה. שהרי במה שונה מצווה זו משאר מצוות שמחוייב בהן מגיל י"ג?
פרשני המשנה מבארים את הסיבה לגיל שמונה עשרה משום שנזכרו בתורה ח"י פעמים 'אדם' עד ליצירת האשה. אך בטעם הדבר יש עדיין מקום להעמיק.
ונראה שאפשר לומר שהפער של השנים הוא פער ההתבשלות הנפשית לאחריות על המשפחה. אמנם יש בדברי הראשונים שמצוה מן המובחר לשאת בגיל שלוש-עשרה, ומסביר הבית יוסף (אבן העזר, א) בדעת הרמב"ם שהכוונה היא י"ג שלמות והיינו בן י"ד. אך גם שם ניתן לשאול: מדוע יש פער של שנה בין מצווה זו לשאר מצוות? ולכן נראה שגם כאן יש עוד תקופת גדילה והתבגרות הנדרשים על מנת לשאת באחריות כראוי.
לכן השנים האלו הינן זמן לפיתוח יכולת השליטה העצמית של האדם על חייו. [אדם נשוי יכול להיות בהמי בהתנהגותו, ופעמים רבות אופי ההתנהגות קודם החתונה נמשך גם לאחריה וד"ל].
הדרך לשלוט בו
ככלל יש לדעת שהביטוי יצר הוא גם במשמעות של יצירה. כל יצירה יכולה להיות חיובית או שלילית בהתאם לכוונת היוצר.
כאשר רבש"ע נותן לנו כח הוא ביסודו חיובי ורק צריך לנתב אותו כדרכו. אפילו על התורה אמרו חכמים (יומא עב, ב):
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה.
מכאן נלמד גם לגבי כח ההולדה. ביסודו הוא טוב, ויותר מזה, הוא עוצמתי מאד עד כדי שהאדם יכול להעשות ממש שותף עם רבש"ע בהבאת החיים לעולם. כמאמר חז"ל בקידושין (ל, ב) שלושה שותפים הם באדם: אביו, אמו והקב"ה. ממילא הדרך הנכונה היא לא לראות את ההמנעות ממנו כדיכוי והמתה, אלא הכוונה והתבשלות.
אין אדם ששמח בתחושת דיכוי כוחות החיים שלו. מי שרוצה לשיר, לצייר, לכתוב, לטייל ולא תינתן לו האפשרות ירגיש קושי עצום. גם כוח חיים זה, שמניע מערכות ועולמות שלמים מבקש את מקומו, ובצדק. לא נכון ולא אפשרי לדכאו. זו היא דרך הנצרות.
הדרך אותה התווה לנו ה' היא השימוש הנכון בכל כחותינו.
הקדושה עניינה כפול – פרישות והתייחדות. והא בהא תליא. אין אפשרות להתרכז בנושא בצורה עמוקה כאשר הדעת נתונה כל העת לדברים שונים ובעיקר הפוכים. ומאידך, אין אפשרות רק לפרוש מתכנים וכוחות משמעותיים לאדם ללא מילוי אחר. אדם הוא מעשי ביסודו, ואם לא ממלאים אותו בחיוב הוא מתמלא בשלילה. בבחינת דברי חז"ל בשבת (כב, א):
ואמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב והבור רק אין בו מים. ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
יסוד זה מובא ברמב"ם (איסורי ביאה כב, כא), שם מתחיל בריחוק הנדרש לפי ההלכה מכל קירבה לאיסורים אך מסיים בעשייה החיובית:
וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה, גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחושבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד.
על כן התורה מדריכה באופן כפול: מחד, כל איסורי הרחקה מעריות הכתובים כבר בתורה ובהמשך בפירוט בדברי חז"ל. ומאידך בהדרכת חז"ל במקומות רבים על החשיבות של העיסוק בתורה כנגד היצר.
ושמא ניתן להוסיף שאין הכוונה אך ורק בלימוד תורה, אע"פ שכמובן שיש לה מעלה סגולית מצד עצמה. אלא כל עיסוק בלימוד, בתפילה, בחסד, באידאלים שונים. ואולי ניתן להרחיב זאת לכלל העיסוקים החיוביים שעסוקים ביצירה והתפתחות האדם כגון ספורט 1 ופיתוח כשרונות שבאדם – הם המאכל הבריא שיזין את נפש האדם. כמובן, היצר לא פוסק, וטוב שכך. אך כך האדם מחנך את עצמו לשליטה, לקדושה. הפרישה היא כצום של אדם חולה הנאלץ לזמן מה לפרוש מכוחות חיים על מנת להבריא באופן כללי.
אין להתעלם מכך שכוחות היצר חזקים, ובדיבורים יפים ומעשי חסד בלבד לא נוכל לצמצמם. תמיד חייבת היא השמירה על כל גדרי ההלכה והצניעות, שכן 'אין אפוטרופוס לעריות'. כל אחד צריך לברר לעצמו כיצד הוא יכול להתקדש וכיצד להפטר ממחשבות והרגשות לא נקיות, וכיצד לברוח מן החטא. אך עיקר עבודת האדם, עיקר העמל הנפשי צריך להיות בעשייה החיובית הכללית, ברוממות יראת ה' שבו.
ונסיים בדברי ראש הישיבה:
הרב במוסר הקודש (א) אומר שבהתמודדות מול היצרים רק יראת ה' היא הדבר שיכול לנצח. ובעיקר את היצרים הגדולים – יצר העושר, הכבוד והעריות. כמובן לא בשביל זה צריך יראת ה', אך אנו מדגישים שיראת ה' נותנת לאדם כוחות להתמודד עם הבעיות הכי קשות שיכולות להיות לו.
לא תמיד העצות שאדם יקבל מיועץ יכולות לעזור כנגד הנטיות האלו, אם העצות יהיו אנושיות. עצות כגון: 'לא כדאי', 'לא משתלם'. או אם הוא מחנך לומר לו: 'לא שייך שאיש חינוך יתנהג כך', או אם האדם נשוי לומר לו: 'זה לא יפה ולא הגון כלפי אשתך', כל ההסברים הללו לא מספיק חזקים כדי להתגבר כשיש לאדם נטיה חזקה. אבל המוסר האלוקי הוא הכוח היותר גדול. מה זה מוסר אלוקי – יראת ה'. אם אדם יודע שיש משהו מעל הטבע, מעל התכונות, ריבונו של עולם הוא זה שברא את העולם ואת האדם והוא שולט בכל, אדם שיחיה את זה באופן ממשי זה מה שיתן לו את הכוח.
פתחי אמונה איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
התוכן של התפילה היא בעצם הפנייה אל ה'. אומנות מיוחדת של עם ישראל.
פתחי אמונה ללמוד להתייחס
התייחסות נכונה לערכים בכלל ולערכים של קודש בפרט היא היסוד הראשוני לעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
