ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ר"ח אדר א' תשע"ט
א. שמות כו' – ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים.. והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים. ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים. ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון. ועשית מסך לפתח האהל.. רש"י – פרכת. לשון מחיצה הוא ובלשון חכמים פרגוד, דבר המבדיל בין המלך ובין העם. מסך - וילון שהוא מסך כנגד הפתח, כמו (איוב א) שכת בעדו, לשון מגן.. מדת המסך כמדת הפרוכת..
ב. שמות כה' - ונתת אל הארן את העדת.. ועשית כפרת זהב טהור.. ועשית שנים כרבים.. משני קצות הכפרת.. כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת.. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים. ונתת את הכפרת על הארן.. ואל הארן תתן את העדת.. ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים.. רש"י – כפרת. כסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה ומניחו עליו כמין דף.
ג. יומא נא: - משנה. היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר, לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים. גמרא. שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן. ורבנן אמרי לך, הני מילי במשכן, אבל במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין, ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכות. הערוך – טרקסין.. לשון יון פנים וחוץ כלומר, מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי.
ד. רמב"ם בית הבחירה ד' ב' - במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד. שם הלכות כלי המקדש ז' טז' - ..ושתי פרוכות היו עושין בכל שנה להבדיל בין הקדש לקדש הקדשים.. וטפח היה עביה..
ה. גיטין נו: - ונטל סייף וגידר את הפרוכת, ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא, וכסבור הרג את עצמו.. נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני, והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן, והושיבן בספינה לילך להשתבח בעירו.. נצח ישראל ה' - מפני שהפרוכת מבדיל בין הקדש ובין קדשי הקדשים והוא גדר והבדל. ובבטול הגדר נחשב זה ביטול לגמרי. ולכך נעשה הדבר הזה בפרוכת, והיה יוצא דם להראות קדושת המקדש. שנחשב ביטול קדושת הפרוכת, שהוא הבדל וגדר של קדש הקדשים, שפיכות דם. והיה סבור שהרג את עצמו. כי הרשע היה סבור שהוא יתברך כח בגשם, ובזה הרג את עצמו.
ו. שמות א' - ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך. סוטה יא: - רבי אלעזר אמר, בפה רך, רבי שמואל בר נחמני אמר, בפריכה. רש"י - בפה רך - משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה. בפריכה - בשברון גוף ומתנים וחזקה.
ז. בראשית מח' - ויאמר יעקב אל יוסף א-ל ש-די נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי. ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך..
ח. זוהר ויקהל קצח. - פתח ואמר (תהלים קמו') אשרי שא-ל יעקב בעזרו שברו על ד' אלוקיו.. בגין דיעקב לא אתרחיץ באבוהי ולא באמיה כד ערק קמי אחוי ואזל יחידאי בלא ממונא.. ואיהו אתרחיץ ביה בקב"ה דכתיב (שם כח) אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני וגו', וכלא שאיל מקמיה דקב"ה ויהב ליה, שברו על ד' אלוקיו, שברו ולא אמר תקותו ולא בטחונו אלא שברו, אל תקרי שברו אלא שברו, דניחא להו לצדיקייא לתברא גרמייהו ולאתברא תבירו על תבירו וכלא על ד' אלוקיו.. פתח ואמר קחו מאתכם תרומה לד'.. תא חזי בשעתא דבר נש שוי רעותיה לגבי פולחנא דמאריה ההוא רעותא סליק בקדמיתא על לבא דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא, לבתר סליק ההוא רעותא טבא על כל שייפי גופא, ורעותא דכל שייפי גופא ורעותא דלבא מתחבראן כחדא ואינון משכין עלייהו זיהרא דשכינתא לדיירא עמהון וההוא בר נש איהו חולקא דקב"ה הוי, הדא הוא דכתיב קחו מאתכם תרומה..
ט. אוה"ק ד' הדבקות הכללית ג'- וכל מה שבאה ההופעה האלוקית ע"י ברירה יותר עמוקה, ע"י מלחמה יותר כבדה. ע"י נסיונות יותר קשים, ע"י דחיות יותר מרובות של כל סעיפים בודדים וזרים, הרי היא יותר מתבלטת, יותר מתעצמת, יותר מאירה את החיים ואת העולם, ויותר מהדרתם אח"כ בכל פאר כלילותיה. אשרי שא-ל יעקב בעזרו, שברו על ד' אלוקיו, ניחא להו לצדיקיא לתברא גרמייהו בגין יקרא דקוב"ה, אל תקרי שברו אלא שׁברו.
י. יומא פה: - אמר רב יהודה אמר שמואל.. וחי בהם ולא שימות בהם. אמר רבא לכולהו אית להו פירכא, בר מדשמואל..
יא. סוטה יא: - בפרך. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים. הכתב והקבלה- מלשון ארמי שענינו הפוך הסדר.. דתרגום מדבר תהפוכות (משלי ב') גברא דמלל מפרכיתא..
יב. אדרת אליהו משפטים - מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם.
יג. בראשית ג' - ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים. זו"ח בראשית כד: - רבי בא בשם רב הונא אמר כיון שחטא אדם.. גרשהו הקב"ה.. ומינה שומרים לשערי ג"ע ומי הם הם הכרובים.. ותאנא כנגדם היו במקדש כשנכנס הכהן לפני ולפנים דתניא א"ר אבא אמר רב יוסף בשם רב הונא לפני ולפנים הוא דוגמתו של ג"ע.. והכרובים עומדים שם שוערים כדוגמת אותם הכרובים העומדים בשערי ג"ע. זכה הכהן נכנס שם בשלום ויוצא בשלום לא זכה מבין ב' הכרובים יוצא להב וישרף וימות בפנים.
יד. אוה"ק א' חכמת הקודש קלד' - אורו של משיח הוא מנהיר את כל העולם, מהפך את כל ההויה לזוהר תורה.
טו. שיחות הרצי"ה במדבר 197 –בהקדמת ספר הזוהר.. ההגדרה של היכל המשיח, מי שלא יכול להפוך חשוכא לנהורא.. מי שלא הגיע למדרגה זו ומי שאין לו גבורה זו, לא יכנס כאן.. אסתר ט' א' – ונהפוך הוא..
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
