ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וסובר הרמב"ם שעניין זה שדעת העם סתמה מסכמת לדעת גדולי התורה, אינו דווקא כשגדולים הם סמוכים ויושבים בסנהדרין, אלא דור דור ופרנסיו. כל עוד שחכמים אלה הם גדולי דור זה וציבור זה, סתמם להסכים למה שהם מחליטים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
הבנה זו של מו"ר בדעת הרמב"ם פותחת פתח להבין את שיטתו בעניין האפשרות לחדש את הסמיכה. לפי זה הכל תלוי בהסכמת העם ונתינת הסמכות לדון מהעם אל השופט שהם בוחרים לימים ההם. ומכיוון שהסמיכה משמעותה מתן הרשות והסמכות לדון, היא יכולה להתבצע או על ידי קבלת סמיכה מסמוך מפי סמוך שמקבלת אישור על ידי העם, או על ידי שהעם נותן ישירות או באמצעות החכמים כולם את הסמכות לפלוני כדיין ושופט. הבנה כזו מצאנו גם אצל רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בפירושו לתורה "משך חכמה". גדול ישראל זה מרחיב את הדיבור על הקשר בין עניין קידוש החודש ותפקידו של בית הדין הגדול בנושא, לבין סוגיית חידוש הסמיכה לפי שיטות הרמב"ם והרמב"ן. הוא קובע בפשטות "דשיטת רבנו (הרמב"ם) כי אם רצו ישראל שבארץ ישראל לסמוך זקנים הרי הם מוסמכים" (שמות י"ב א). [החזיק החרה אחריו שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, הרב מ. מימון, (שהיה גם בין החותמים על מגילת העצמאות) שניסה לעורר את סוגיית חידוש הסמיכה עם הקמת המדינה ופרסם את הדברים גם בקובץ "התורה והמדינה" (שמו"ר הגר"ש ישראלי היה עורכו) קובץ ג.] גם מדעת בעל ה"משך חכמה" משמע במפורש שהכל תלוי בציבור והסכמתו למתן הסמכות.
מסכם את הדברים מו"ר:
"והנה על פי מה שנתבאר לעיל שעיקר שם "אלקים" היינו השררה והשלטון שנמסרים לו להשליט את החוק והמשפט, דברי הרמב"ם מובנים שיש בכח העם למנות עליהם שר ושופט, כי השררה והשלטון תלויים בהסכמת העם ובסמכויות שהם מוסרים לידו כפי שבארנו בהרחבה במאמר "תוקף משפטי המלוכה בימינו, עמוד הימיני סימן ט" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
13 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
14 - מי יושב בסנהדרין? - פרק י"ד
15 - סנהדרין מכח כלל ישראל - פרק ט"ז
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
