ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
האמנם?
כדי לומר שיעקב אבינו שיקר ח'ו, יש להשיב על שאלה באנלית מאוד : מהו שקר?
כך כתב רבי אליעזר אזכרי בעל ספר חרדים:" מצוות עשה לדבר אמת אפילו במילי דעלמא... שנאמר מדבר שקר תרחק". לדעת החרדים קיים איסור להוציא דבר שקר מפיו אפילו ''סתם' כך הוא מבין את משמעות הביטוי 'דבר שקר'.
ומה דעת הרמב"ם?
עד כמה שהדבר מפתיע הרמב"ם לא הביא בהלכותיו את האיסור לשקר...
הפעם היחידה שהרמב"ם מביא את הפסוק מדבר שקר תרחק היא רק בהקשר לסדרי דין (טוען ונטען פרק טז.יב; סנהדרין פרקים כא, כב, כד; עדות יז.ו) אבל לא בהקשר של דיבור בעלמא. לפיכך נראה שלרמב"ם אין איסור הלכתי להוציא דבר שקר מפיו שלא בנסיבות שיש לכך השלכה משפטית.
פירושו של הרמב"ם אולי מתמיה אותנו שהורגלנו בדרכו של בעל החרדים, אך מדובר למעשה בפשט הפסוק עצמו:
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". (שמות כג. ו)
גם את הפסוקים הנוספים העוסקים בדיבורים שאינם אמת, משייך הרמב"ם לסדרי דין בלבד (ספר המצוות ל"ת רמט).
כמובן שאין כוונתו של הרמב"ם שאין כל ערך מוסרי בדברי אמת וכמוהם כשקר עצמו ח"ו. אלא שאין בדבר איסור הלכתי. כפי שלמדנו הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה (יד. יג):
"המוצא כלי חרס וכיוצא בהן מכלים שצורת כולן שווה--אם כלים חדשים הן, הרי הם שלו... שאין לו סימן ואין הבעלים מכירים אותן... ואם היו כלים ישנים שטבעתן העין, חייב להכריז: שאם יבוא תלמיד חכמים ויאמר אף על פי שאיני יכול ליתן בכלי כזה סימן, יש לי בו טביעות עין--חייב להראותו לו; אם הכירו ואמר שלי הוא, מחזירין לו. במה דברים אמורים, בתלמיד ותיק שאינו משנה בדיבורו כלל--אלא בדברי שלום, או במסכתא, או במיטה, או בבית שהוא מתארח בו. "
מהלכה זו למדנו שני דברים. הראשון ששינוי בדיבור, אפילו כזה שאינו שקר של ממש. אינו רצוי כלל וכלל. הלימוד השני הוא, שהחכם משנה בדיבורו לצורך. ואיזה צורך גדול יותר יש מאשר להמשיך את השושלת של אברהם אבינו, עושה צדקה וחסד, דווקא ליעקב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
