ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כאשר שאלו אותו למקום מגוריו, נהג לענות "בשדה התעופה"... רבים מהסיפורים הידועים עליו אירעו באוויר, הוא הרבה להשתמש בצירוף המילים "לב השמיים", ואף מצא את מותו בט"ז במרחשוון תשנ"ה באירוע לב בעיצומה של טיסה.
פעם הוזמן ר' שלמה קרליבך לשבת בבית כנסת רפורמי בלוס אנג'לס. מנהל בית הכנסת אמר לו כך: "אתן לך את כל בית הכנסת. תעשה שם כל מה שאתה רוצה לפי המנהגים שלך".
ר' שלמה הסכים ושאל את המנהל: "כמה זמן ייקח לי להגיע משדה התעופה לבית הכנסת?".
"בערך חצי שעה נסיעה", ענה המנהל.
ר' שלמה נחת בלוס אנג'לס ביום שישי בשעה שלוש אחר הצהריים, כאשר השבת נכנסת בחמש וחצי, זמן סביר בהחלט להגיע למלונו ולהתארגן לקראת תפילת שבת שתוכננה לשמונה בערב. החבר'ה שלו מסן פרנסיסקו הגיעו כבר למלון שבו היו אמורים לשהות עמו.
הוא נסע עם מלווהו בכביש המהיר והכול זרם כמתוכנן. אחרי זמן מה פתאום התנועה החלה להיות איטית עד שנתקעה כמעט לגמרי. התברר שאירעה תאונת דרכים לפניהם ונוצר פקק גדול, ומי יודע מתי הוא ישתחרר.
השיירה הענקית בקושי זחלה. הדקות נקפו, עברה שעה ועוד שעה, כניסת שבת התקרבה ואין מוצא. בשעה חמש ורבע החליט ר' שלמה לרדת מהרכב וללכת ברגליו אל היעד. הוא ידע שזה אמור לארוך חצי שעה ברכב, ואם כן, לפי חישובו יגיעו ברגל בעוד שלוש שעות לבית הכנסת, ואולי אפילו יספיקו להגיע לתפילה בזמן.
ר' שלמה ומלווהו החלו ללכת ברגל בזריזות. ואז אירע עיכוב נוסף, קשה לא פחות מקודמו. לפתע השמיים קדרו מאוד, והחל לרדת גשם זלעפות נורא, שלא היה כמוהו באותו מקום מזה עשרות שנים...
ר' שלמה וחבריו הלכו בגשם השוטף, ובתוך זמן קצר נכנסו לתוך אפילת ליל שבת. מדי פעם שאלו שוטרי תנועה שפגשו בדרך איך להגיע אל יעדם. השוטרים היו בטוחים שהם מטורפים או מסוממים, הרי מי ילך ברגליו בחושך גמור ובמטר סוחף ויסרב לעלות על רכב?! אז הבין שלא כדאי להם לשאול יותר את שוטרי התנועה, פן יכניסו אותם לבית מעצר.
בשעה שמונה וחצי, בעודם באמצע הדרך, הגיעה מכונית עם ארבעה ילדים ונעצרה לידם. הנהג אמר שרב בית הכנסת אמר להם שר' שלמה ומלוויו הולכים ברגל בגשם שוטף, והם ביקשו להצטרף אליהם.
אט אט הגיעו מפה ומשם יהודים רבים. בתוך חצי שעה הגיעו יותר מאלף איש להצטרף למסעו הרגלי של ר' שלמה לעבר בית הכנסת בלוס אנג'לס! זה היה מחזה הזוי לגמרי, לראות כל כך הרבה אנשים לבושים חגיגית צועדים לצד הכביש בגשם זלעפות.
ר' שלמה עודד את כל הצועדים במסירות נפש באומרו: "אתם יודעים מה פירוש הדבר ללכת ברגל בגשם שוטף לכבוד שבת? זה קידוש השם הכי גדול! אין למעלה מזה!".
כל התהלוכה הענקית בראשות ר' שלמה הגיעה לאחר שבע וחצי שעות של צעדה מפרכת לבית הכנסת, כשהם רטובים עד לשד עצמותיהם. השעה הייתה רבע לאחת, אבל איש לא התייחס לכך והשמחה הרקיעה עד לב השמיים.
למרות השעה הכה מאוחרת, בית הכנסת היה מלא מפה לפה. לאחר שהחליפו את הבגדים הספוגים במים, ניגשו ר' שלמה ואנשיו לתפילה המשולבת בריקודים. בדרך כלל תפילת ליל שבת עם ר' שלמה היא חוויה מיוחדת, וכל מי שהשתתף בה לא ישכח אותה, אבל ליל השבת הזה שהסתיים בחמש לפנות בוקר היה כל כך מיוחד, שאפילו ר' שלמה לא היה מסוגל לשכוח.
כאשר נפרד מהחברים הרבים שהכיר שם, אמר לכל אחד ואחד: "אם תכתוב לי מכתבים בעתיד, אל תשכח לחתום במילים: 'רגליים של שבת'".
ואכן ר' שלמה קיבל מכתבים רבים מאותם אנשים שהשתתפו בצעדת השבת והודו לו על השבת הכי מיוחדת שהייתה להם בימי חייהם.
על פי סיפורו של ר' שלמה קרליבך בתוכנית טלוויזיה
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
