ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
ירבעם בן נבט, שהיה חוטא ומחטיא, תמך באנשי בית אל ובדרכם הרוחנית, לכן בנה מזבח בבית אל וגם חידש שם את חטא העגל. ההוכחה הניצחת לכך שהוא ראה בעבודת העגל את הדרך "הנכונה"לעבודת השם, היא העובדה שקרא לשני בניו נדב ואביה(ו), כנראה, על שם שני בניו הגדולים של אהרון הכהן, בונה העגל הראשון.
הראשון שניסה לתקן חטא זה היה אִישׁ אֱלֹהִים (ש)בָּא מִיהוּדָה (מלכים א י"ג א). חז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא-החוזה שהיה אחד הנביאים החשובים באותו הדור (ימי שלמה המלך, רחבעם וירבעם). לצערנו, שליחות זו - החזרתו של ירבעם בתשובה, נכשלה בגלל פעילותו של נביא שקר זקן מבית אל, שכנראה עמד בראש ה"מימסד הדתי" שם.
למעלה ממאה וחמישים שנים מאוחר יותר, כמתואר בעקיפין בספר עמוס, התנהל מאבק נוסף של נביאי האמת ב"כהני" בית אל.
עמוס היה איש אלהים שבא מתקוע אשר ביהודה, ועיקר פעילותו הייתה בממלכת ישראל ובירתה שומרון. שמו של מלך ישראל באותו הזמן היה גם הוא ירבעם בן יואש. עמוס קיבל את הנבואה הבאה: "וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב" (עמוס ז' ט). הבמה המרכזית והמקדש היו בבית אל, לכן כינויים בכתוב הוא: "מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא" (שם יג). מי שראה עצמו נפגע מנבואה זו היה אמציה כהן בית אל, ראש "המימסד הדתי" שם. לכן, נתן אמציה פרשנות מרחיבה לנבואת עמוס – "לאפושי ריתחא (עיינו סנהדרין מח ע"ב) ופנה אל המלך ירבעם בקריאה הבאה: "וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו: כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ" (שם י-יא).
(לזכותו של ירבעם בן יואש יאמר כי הוא לא הסכים לקבל את ה"לשון הרע" של אמציה על עמוס).
אמציה "כהן בית אל", הציע לעמוס לחזור לארץ יהודה, להצטרף ל"מימסד הדתי" שם, ולקבל את משכורתו מהם: "וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא" (שם יב). תגובתו של הנביא עמוס מהדהדת עד לימנו: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים" (שם יד). עמוס עונה לאמציה שהפך את מעמדו ל"עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בו" (אבות פ"ד מ"ה), דברים כַּדָּרְבֹנוֹת (קהלת יב יא). נביא אמת איננו נוטל שכר על פעילותו הנבואית, אי אפשר לשלוט על דעותיו באמצעות כסף או שווה כסף. הנביא מקבל את נבואתו מהקב"ה ומחויבותו היחידה היא להשמיע את דבר השם. עמוס התפרנס מיגיע כפיו וכך שמר על עצמאותו.
דברים אלה מזכירים לנו את התנהגותו של הראשון לציון הרב יצחק נסים (תשט"ו - תשל"ג, 1955-1972), כאשר חשב שמדינת ישראל איננה שומרת על כבודה ביחסיה עם האפיפיור, הוא סרב לשתף פעולה ולהשתתף בטקס שלדעתו היה מביש. על האיום לפטרו הגיב, אינני תלוי בכם לפרנסתי, אינכם יכולים לדרוש שלטון על מחשבותי ודעתי התורנית.
הבה נתפלל כי נצליח למזער את הפיכת התורה לקרדום לחפור בה, ונלך בדרכם של עמוס הנביא והראשון לציון הרב יצחק ניסים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
