ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה, כדי שנזכר לעולם הנסים שנעשו לנו ביציאת מצרים, כמו שכתוב בשה הפסח. ונזכר מה שארע לנו בענין זה, שמתוך חפזון היציאה אפינו העסה מצה, כי לא יכלו להתמהמה עד שיחמיץ, כמו שכתוב (שמות י''ב, ל''ט) ויאפו את הבצק וגו'.
דיני המצוה, כגון אם הפקיד חמצו ביד אחרים מה דינו או אחרים בידו, וכן חמץ הקדש בידו, או של גוי באחריות ושלא באחריות, ודין עכו''ם אלם שהפקיד לו חמץ, ודין תערבת חמץ אם עוברים עליו. והפת שעפשה מה דינה, (שם מ''ה, ב') ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון (אורח חיים ת''מ תמ''א תמ''ב).
ונוהגת בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ונמצא חמץ ברשותו במזיד, עבר על שני לאוין משום בל יראה ובל ימצא, ולוקה כל זמן שעשה בו מעשה, כגון שחמץ עסה והניחה בביתו, או שלקח חמץ והצניעו בביתו. אבל אם לא עשה בו שום מעשה, אלא שנשאר בבית מקודם הפסח, אין לוקה עליו, שהלכה היא (רמב''ם חו''מ א', ג'), לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, כמו שאמרנו.
מצוה י''א-שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח
הנה המצווה הי''א היא לאו ד''בל ימצא'' ונלמדת מקרא ד''שבעת ימים שאור לא ימצא בביתיכם''(שמות י''ב, י''ט) והוא איסור שלא יהיה לנו חמץ בפסח.
והנה כבר חקר במנחת אשר (מנחת אשר עה''ת שמות סימן כ''א) האם איסור זה הוא איסור שיהיה לו את החמץ או שלא יהיה לו את החמץ ברשותו, ונפק''מ למשל אם למישהו אין בית או רשות אבל יש לו חמץ האם עובר על בל יראה ובל ימצא או שההגדרה של בל ימצא הוא בעלות וכל שיש לו בעלות על חמץ באיזה אופן שלא יהיה ה''ז עובר על האיסור.
והנה ידועים הם דברי הרמב''ן על התורה שחולק על רש''י שם ( שמות י''ב י''ט) וסובר שאין איסור בל ימצא אלא אם החמץ ברשותו אבל אם אין החמץ ברשותו אינו עובר וכן מורה פשטות הפסוק שאיסור בל יראה ובל ימצא הוא דוקא בביתו וברשותו ואף הגמרא (פסחים ה:-ו.) שמרבה את האמור בבל יראה ובבל ימצא זה בזה ומרבה אף גבולין ופקדונות של נכרים לא מרבה לכאו' אלא גבולין כגון שדהו אבל מ''מ צריך שיהיה החמץ ברשותו באיזה אופן שהוא.
והנה נחלקו הראשונים מהו הקיום של תשביתו ושל ביעור חמץ, דדעת הרמב''ם (פ''ב ה''ב מחמץ ומצה) דהקיום של תשביתו הוא על ידי שמבטל את החמץ בליבו, אבל דעת הריטב''א (פסחים ב.) דהביעור בלבד הוא הקיום של תשביתו, וכן ידועים הם דברי הר''ן (ריש פסחים ד''ה 'אלא') שכ' שתשביתו היינו גם ביטול וגם ביעור.
וי''ל דבזה נחלקו הראשונים, דהרמב''ם סובר שעיקר איסור ביוב''י הוא איסור שלא יהיה לאדם שום חמץ וכיון שכך עיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי ביטול דזהו האופן הטוב ביותר להפקיע את עיקר האיסור שהיא הבעלות עצמה אבל הרמב''ן סובר כמו שפשטות לשון הפסוק והגמ' בפסחים מורים שהאיסור הוא שהחמץ לא ימצא ברשותו ולכן באמת דעת הרמב''ן בחידושיו (ריש פסחים) שעיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי שמבער את החמץ ממש וביטול הוא רק דין של ייאוש עעיי''ש.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
11 - מצות אכילת מצה.
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
