ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מספרים, שבעת שהיה בנו ה'אבני נזר' בן 14, זכה רבי זאב נחום להשיאו עם ביתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. בשעת כתיבת הכתובה, קרא הרבי מקוצק לרבי זאב נחום, ואמר לו:
'שמעתי שהמחותן עשה לחתן מלבושים יקרים. היתכן לעשות לנער שיכול לרקוד 'קדוש, קדוש' מתחת לשולחן בגדים יקרים כאלה? הרי כשיגדל לא יוכל להשתמש בהם. והנה חז"ל אמרו- אין כתובה שאין בה תיגרה, (כלומר – אין חתונה שאין בה מריבות), על כן ידע המחותן, שאני רב ומתקוטט עימו על כך".
וחזר הרבי מקוצק כמה פעמים על אמירה זו, כדי שידע רבי זאב נחום, שהוא מתקוטט איתו על עניין זה (לפי – סיפורי חסידים, תורה, מס' 512).
סיפור זה יש בו לימוד חשוב למאורסים, לנשואים ובעצם...לכולם.
חכמים קבעו, שכל חתונה מלווה במריבות. מהיכן ידעו זאת?
בפשטות, למדו זאת מהמציאות...
יתכן, שלמדו זאת מפרשת 'כי תצא'. בפרשתנו, נמצאים הפסוקים המלמדים על קידושין. חז"ל בתחילת מסכת קידושין לומדים את הדרכים שבהם אישה מתקדשת מהפסוק – "כי יקח איש אשה ובעלה...וכתב לה...והלכה והיתה...", ומכאן למדו שאישה מתקדשת בכסף, שטר וביאה (כד, א-ב).
אך מי שמעיין בפרשייה כולה, מתמלא תמיהה על העניין. הפרשייה פותחת באדם שלוקח אישה, אך מיד ממשיכה בכך ש"אם לא תמצא חן בעיניו...ושלחה מביתו", כלומר בעניינים של גירושין, חלילה.. בפרשתינו יש גם פרשייה נוספת שעוסקת באיש הלוקח אישה, וגם היא עוסקת באדם המוציא עליה עלילות דברים ושם רע (כב, יג- יד). וכאן עולה השאלה – למה נושא הקידושין נלמד מתוך פרשייה העוסקת בעיקרה בגירושין, חלילה? מדוע לא הביאה התורה את הקידושין כעומדים בפני עצמם?
ואולי, כאן למדו חז"ל מהתורה, שהקידושין עניין של מורכבות ועבודה הם. החיבור המופלא בין שני אנשים שונים, כרוך הוא בדרך הטבע במורכבות ואף – במריבות, ורק מי שיודע זאת ומוכן לעמול לגשר וליישב מריבות אלו, יזכה בעזרת ה' לחיי נישואין מאושרים.
חשוב לציין זאת באוזני זוגות מאורסים, שלא ילחצו מהמריבות שלהם, וידעו שאצל כולם זה כך. עליהם לדעת שמריבות אלו מעידות על האהבה ביניהם, ועל כך שאכפת להם זה מזו, ולכן החיבור ביניהם חשוב להם, ואף ההבדלים יוצרים מתחים ומריבות. כמובן, אל להם להזניח מריבות אלו, אלא עליהם לדבר, למצוא את הדרך לגישור ולחיבור, ומכוח כל מריבה כזו – לצאת לתוספת של אהבה וחיבור.
בעזרת ה', כשחולפות שנים רבות של זוגיות טובה, הרי שלומדים מראש לחיות נכון ולהצמיח אהבה גם בלי מריבות דווקא בזכות הדרך של הרבי מקוצק. הכיצד?
הרבי מקוצק מלמד אותנו כאן נקודה חשובה מאד. הוא מאבחן שיש כאן תהליך בסיסי בטבע העולם. במצב כזה, לא כדאי להילחם ולבטל את הטבע הבסיסי, אלא לתעל אותו למשהו צדדי ובכך לצאת ידי חובה. הרבי מוצא עניין פעוט וצדדי להתקוטט עליו, כשברור שאין זו מריבה אמיתית, ובכך הוא יוצא ידי חובה, ומסיים את העניין.
דרך חשיבה זו יכולה לעזור לנו במצבים רבים בחיים. לדוגמא, בחיי זוגיות, אם נאתר מראש את 'נקודות הפיצוץ' האפשריות, נציף אותם בשיחה זוגית, ונשוחח עליהם כשהם עדיין קטנות, נפתור את הבעיה. וכך הלאה בתחומים רבים.
שנזכה להרבות אהבה ואחווה ושלום בית בין איש לאשה, בעם כולו, ובינינו לאבינו שבשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
