ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
קדיש וקדושה, ברכו וחזרת הש"ץ, ברכת כהנים יג' מידות וקריאת התורה, הם דברים שבקדושה שלא נאמרים בפחות מעשרה אנשים 1 . להלן נדון בכמה שאלות מרכזיות הנוגעות לחיוב במנין.
האם מספיק עשרה כלשהם או צריך עשרה שלא התפללו?
קדיש, ברכו וקדושה - לדעת השו"ע אפילו אם כולם התפללו ביחיד, אם התאספו אח"כ יחד, יכולים להשלים קדיש ברכו ברכה ראשונה של יוצר אור וקדושה. אך אין המנהג כדברי השו"ע אלא אם מתאספים ישלימו קדיש וברכו בלבד, וכשיש לפחות אחד שלא התפלל אומר קדיש ברכו וקדושה 2 .
חזרת הש"ץ- חז"ל תיקנו שכשציבור מתפללים, לאחר שסיימו הציבור תפילתם יחזור ש"צ על התפילה 3 .
כשיש שישה מתפללים בלחש ותוספת ארבעה נוספים שכבר התפללו הרי הם ציבור גמור ויכולים לחזור חזרת הש"ץ 4 .שש
ברכת כהנים- תקנו חכמים לברך ברכת כהנים לאחר ברכת רצה כשם שבבית המקדש הכהנים היו
מברכים את העם לאחר עבודת הקרבנות.
יש לברר האם ברכת כהנים יכולה להתבצע דוקא במסגרת חזרת הש"ץ או גם באופן שהציבור לא אומר חזרת הש"ץ יכולים הכהנים לברך ברכת כהנים?
בשו"ת הר צבי 5 מוכיח שברכת כהנים לא תלויה בחזרת הש"ץ לכן כשמוותרים על חזרת הש"ץ בתפילת שחרית כדאי שהכהנים יטלו את ידיהם לפני התפילה ויעמדו להתפלל במקום בו הם נושאים כפים וכשיגיע החזן לברכת רצה יתחיל שוב להתפלל בקול ויברכו הכהנים את ישראל לאחר סיום ברכת מודים 6 .
קדיש תתקבל - ראה להלן לגבי תפילת ערבית.
קריאת התורה – מותר לקרוא בתורה בברכות כשיש רוב מהציבור שלא שמעו קריאת התורה 7 .
תפילת ערבית
אם יש אחד שעדיין לא התפלל ערבית ויש עימו תשעה נוספים יכול לומר ברכו וקדיש שלפני תפילת עמידה 8 ובכף החיים כתב 9 שיאמר גם קדיש תתקבל. ויש מקומות שנוהגים לומר קדיש תתקבל רק בשלושה או שישה שלא התפללו 10 .
האם צריך עשרה עונים או מספיק שיהיו עשרה?
כתב הבא"ח 11 : "חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחים ומצטרפים לכל דבר שבקדושה אף על פי שאין עונין עמהם ואפילו יש שלוש וארבע מאלו כל שיש רוב עונים מצטרפים חוץ מן החזרה של תפילת שמונה עשרה דבעינן תשעה שומעין חזרת הש"ץ ועונים אמן" אמנם דעת הרבה הפוסקים שגם לחזרת הש"ץ מספיק רוב עונים ובשעת הדחק אפשר להקל כדעתם 12 .
מתי תפילה נחשבת לתפילה בציבור?
כתב הרמב"ם 13 : וכיצד היא תפילת הציבור- יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהן. ואפילו היו מקצתן כבר התפללו, ויצאו ידי חובתן-משלימין בהן עשרה: והוא, שיהיו רוב העשרה לא התפללו.
מפורש בדברי הרמב"ם שרוב מנין מועיל. אלא שנחלקו האחרונים האם כוונת הרמב"ם שרוב מנין ממש נחשב תפילה בציבור או שרוב מנין מאפשר לחזור חזרת הש"ץ אך אין הוא נחשב תפילה בציבור.
בשו"ע הרב כתב 14 : אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם...
משמע מדברי שו"ע הרב שתפילה ברוב מנין שלא התפלל נחשבת תפילה בציבור ולכאורה כן הוא פשט דברי הרמב"ם שכתב כיצד היא תפילת הציבור ובתשובה לשאלה זו כתב שיהיה רוב מנין.
לעומתו כתב המ"ב 15 "ועיקר תפילה בציבור הוא תפילת יח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד... משמע מדבריו שצריכים עשרה אנשים שיתפללו ממש". 16 וכך נוקטים להלכה האגרות משה (או"ח סימן כח) והרב אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה הלכות תפילה עמ' סג).
בילקו"י (על סימן צ' סעיף ט) סיכם שבמקום צורך אפשר להקל כסוברים שרוב מנין נחשב תפילה בציבור.
^ 1.סימן נה א, קכד ד, קכח א, קמג א. לגבי יג מידות ראה בא"ח פרשת כי תשא הלכה ט.
^ 2.סימן סט מ"ב ס"ק א ובהערות איש מצליח הערה 2.
^ 3.סימן קכד מ"ב ס"ק יב.
^ 4.סימן סט מ"ב ס"ק ח.
^ 5.ח"א סימן סא.
^ 6.כך פסק הרב מלמד בפניני הלכה תפילה עמ' 285. בילקו"י תפילה כרך ב עמ' רכג הביא בשם הפרישה (מח) שסובר שברכת כהנים תלויה בחזרה ופסק לחוש לדעתו ולא לומר נ"כ ללא חזרה ושב ואל תעשה עדיף. אך לענ"ד אין להוכיח משם שדעת הפרישה שנ"כ תלויה בחזרה ולמעשה ראוי לנהוג כפסק שו"ת הר צבי.
^ 7.סימן קמג בביה"ל הראשון. כף החיים מצריך שבעה אנשים שלא שמעו קריאת התורה וביבי"א (ח יד) פסק שמספיק שישה.
^ 8.סימן סט מ"ב ס"ק ו.
^ 9.סימן נו אות לז.
^ 10.הערות איש מצליח סימן סט הערה 3.
^ 11.פרשת ויחי הלכה ו וראה עוד שו"ע סימן נה סע' ו ובמ"ב ס"ק לב.
^ 12.סיכום יפה בענין זה בפניני הלכה עמוד 29.
^ 13.הלכות תפילה ח ד.
^ 14.סימן סט סעיף ה.
^ 15.סימן צ ס"ק כח
^ 16.לענ"ד מתוך הקשר הדברים במ"ב אפשר לומר שם שאינו דן בשאלה האם צריך דוקא עשרה שלא התפללו או די ברוב לכן לא פירט מה הדין ברוב, יעו"ש, ואדרבה מדבריו בסימן סט ס"ק ח ניתן להוכיח אולי כשו"ע הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
