ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
תפילתו של משה להיכנס לא"י, עלינו לשאול: האם אנו יכולים להשפיע על התקבלות תפילותינו?
רש"י מביא שני פירושים ללשון הפסוק 'ואתחנן' : . פירוש ראשון - מלשון מתנת חינם, וכלשון הפסוק "וחנותי את אשר אחון". פירוש שני
– שגם 'ואתחנן' הוא לשון תפילה. אבל לכאורה לפירוש הראשון, לא היה משה מתפלל, אלא רק: "מבקש מתנת חינם", ונראה מכאן
לומר, כי בקשת 'מתנת חינם' אינה תפילה!
כיצד ניתן להבין משמעות זאת? הרי לכאורה תפילה היא בקשת צרכיו מד' ובחינם, שהרי אם מגיע הדבר בדין, הרי אין צורך לבקש זאת
כתפילה אלא זו בקשת האמת !
מדוע לחזור ולהתפלל?
דבר נוסף ומעניין מאוד שמשה רבינו מחדש. שהרי היה מקום לחשוב, כי אם אדם התפלל, ותפילתו לא התקבלה, הרי שקיבל כבר את
1 ,אבל
התשובה לתפילתו, ולכן יניח מלהתפלל שוב ולא יתפלל . ואדרבה בכך יצדיק את דין ד'! אך ידועים דברי חז"ל ש"יחזור ויתפלל"
חולשה טבעית נמצאת בנושא זה, שכן לא כולנו מצליחים להבין מאמר זה, ומתוך כך להזדהות עם הדרכה שכזו להתפלל בפעם נוספת.
חולשה זו מתאר מרן הרב זצ"ל בפירושו בעין איה )מסכת ברכות , פרק חמישי ,עט( למאמר חז"ל : "והנה כך היא המדה באדם כשהוא
עושה פעולות ואינו בא למטרתו – מתחלש לבבו".
כיצד אם כן מסבירים, או יותר נכון, איך מתפללים בצורה שבאמת תיתן כח לחזור ולהתפלל?!
'התעלות הרצון בתפילה '–משמעה בניית שלב נוסף בכל פעם
מרן הרב זצ"ל מסביר שם, ודבריו מתאימים לתפיסתו המפורסמת של מרן הרב על התפילה, שאיננה מכחישה ולו בגרם אחד את
האמת והיושר2 ,ואין היא באה לשנות את הרצון של מעלה, אלא תכלית התפילה היא – התעלות והשתלמות האדם ורצונו. ועל ידי
שהאדם מתעלה, ממילא מגיעה מגיע השתלמות לאדם.
הרב מוסיף כי לכן יש לפעמים צורך להעמיק בפעם נוספת בתפילה. אדרבה , הצורך לחזור ולהתפלל, נוצר בכוונת מכוון כדי שנתעלה
התעלות עוד יותר גדולה! על ידי שנפעל ונעמיק את עבודת הרצון.
ובלשונו שם : "אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך המון פעולות, לבבו
מתאמץ להוסיף בעבודתו"
ומכיון שהתפילה אינה בקשה המנותקת מן האדם, כמתנת חינם, אלא האדם מזדהה עם התפילה ועם החזון שמבקש, ומשתנה בהתאם,
ונעשה שותף עם ד', ממילא הוא מתחזק ורוצה להתפלל שוב.
שכן בכל תפילה הוא 'עובד עם עצמו', ובונה נדבך נוסף עד שישתלם לגמרי, ואז תפילתו תתקבל. "קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך וקוה אל
ד'.
התפילה – דין אמת
היוצא לנו מפירוש זה של מרן הרב זצ"ל , כי בכך שאנו מתפללים תפילה מעומק הלב, הכוונה היא שעלינו להעמיק בעצמנו, ולמצוא כח
להתעלות ולהיות ראויים ושייכים למציאות הנכספת בתפילתנו: בקשת שלום במשפחה תלווה בהתעלות רצון לשלום, בקשת חיים ומזון,
תלווה בהתעלות הרצון בלהיטיב לזולת, על ידי כך, אין התפילה שלנו איננה עוד "מתנת חינם", אלא מתנת חן, שהרי אנו מוצאים חן בעיני
ד', ואז היא בגדר תפילה , מלשון "פלילים" ודין. שהרי יש בה מן מידת האמת, שהאדם נקשר ומתעלה ברצונו אל השלימות.
1
ברכות דף לב' ,ב .
2
התפילה – כמה מגוחכת היא לפי ההבנה ההמונית.... מתפעל הוא האלוקים מדיבוריו של האדם ומתעורר וממלא את חפצו אחרי שיכביד עליו
בבקשותיו, היש לך חירוף וגידוף, חשכה ושקרות גדולים מזה?... ענייני תפילה הוספות לאורות התפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
