ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. הוא גדל אצל סבו, רבי משה ולרשטיין.
בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק, ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של המהר"ל ושימש בתפקידו עד היותו בן 45, ואז התמנה לרב בניקלשבורג, ובאותה שנה החל לשמש גם כאב בית דין בווינה. בגיל 48 חזר לפראג ונתמנה לרב העיר.
כהונתו במשרה זו לא ארכה זמן רב. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני, והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בגלל דברים שכתב בספריו. הוא נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות.
בנו ר' שמואל הצטער מאוד כשנתפס אביו הקדוש ונידון למוות, והשתדל לחלצו בכל דרך אפשרית. לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס כבד והגבלת פעילותו.
ואז לפתע חלה ר' שמואל במחלה קשה. כל התרופות שקיבל לא הועילו, והרופאים נואשו מחייו. כאשר נודע לאב כי בנו גוסס, בכה בכי רב ותלה את מחלתו של בנו בעוונותיו. הוא פשפש במעשיו, וכאשר לא מצא עוון, תלה את הדבר בכך שחיבר ספרים רבים מדי ועבר בכך על דברי קהלת "ויותר מהם בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר".
אז ניגש אל ארגז הספרים, והוציא משם תכריך גדול מכתב ידו על שישה סדרי משנה, "תוספות יום טוב", שעמד לפני הדפסה, ורצה לשרוף אותו. הוא נשא את עיניו כלפי מעלה ואמר: "ריבונו של עולם, אולי לא טוב עשיתי בכך שדיברתי נגד גדולים וטובים, וגם הייתה לי קצת הנאה חומרית מחיבורי זה, ואתה פוקד עוון אבות על בנים, ולכן חלה בני ונגזרה עליו מיתה. לכן הבט נא וראה כי אני שורפו, ואיש לא יראנו לעולם!".
הוא הניח גזרי עץ והבעירם, אחז בכתביו ועמד להשליכם לאש...
לפתע שמע את קולו של בנו הגוסס שקרא: "אבי, אבי, אל תשלח ידך אל האש ואל תעש מאומה!".
כאשר שמע האב את בנו, הניח את הכתבים מידו ורץ אל בנו החולה. כעת ראה כי פניו נהפכו מעט לטובה, והוא היה כאיש הניעור משנתו.
"בני יקירי", אמר האב, "מדוע תצעק אליי, הלוא חלש אתה?!".
ענה הבן: "מה אומר לך, אבי היקר. נשמתי כבר פרחה מקרבי והגיעה לעולם האמת לפני בית דין של מעלה לחתוך את דינה לחיים או למוות. נשאתי את עיניי וראיתי כי בא אחד ביעף ופנים לו כמלאך ה'. אז קראו לפניו: 'תנו כבוד לתורה. יבוא ויעמוד רבנו הקדוש. הלוא הוא רבי יהודה הנשיא, בעל המשניות'. עמד רבי יהודה הנשיא ואמר: 'אם אין זכויות מכריעות לבן, הרי ראוי הוא להישאר בחיים בזכות אביו הגדול, שכל חייו למד תורה לשמה וחיבר לאחרונה את הספר "תוספות יום טוב", פירוש על שישה סדרי משנה. אני מעיד כי חידושיו נשמעים בישיבה של מעלה, ורבים צריכים לספרו, ועתה הוא רוצה חלילה לשרוף את ספרו, ואין לו שום חטא במחלתו של בנו.
"וכך החזירו אותי אליך כדי להציל את הספר הקדוש משריפה. לכן תכף חזרה נשמתי וגופי היה מלא זיעה. ואז פקחתי את עיניי ואראה אותך ליד האש הבוערת עומד לשרוף את הספר על כל תכריכיו, ולכן צעקתי כי שמעתי מה שקרה שם למעלה".
הבן שתק, שכב מעט ונרדם. כאשר הקיץ משנתו ביקש לתת לו משקה, וכאשר שתה נפלה עליו תרדמה. הרופאים התפלאו על החלמתו ואמרו: "ה' ממית ומחיה".
לאחר שהבריא הבן לחלוטין, עשה לו אביו סעודת הודיה ובירך "בריך דיהבך לן ולא לעפרא", והודה על הניסים ועל הפורקן ועל הפדיון של בנו, והבן פרסם ברבים את הנס שנעשה לו בשמיים בבית דין של מעלה.
את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע בעל ה'תוספות יום טוב' כיום תענית ליוצאי חלציו. ועד היום רבים מצאצאיו ממשיכים במסורת זו. את כל סיפור מאסרו איגד במגילה הנקראת "מגילת איבה", שנקראה כך על שם ראשי התיבות של הפסוק הפותח את מגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
