ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו המים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אע"פ שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.
בשו"ת תשב"ץ (חלק ב סימן רעא) כתב שברור שתקנת הצומות קיימת גם כיום, אך ברור שלא היתה קיימת בזמן בית המקדש.
לכאורה דעת הרמב"ם תמוהה. כיצד ייתכן שצמו בזמן שבית המקדש קיים?
לכאורה הסברה הפשוטה לכך היא, שבית שני לא היה שלם. כך בוכים הגולים בעצמם על בית שני. כמו כן בבית שני הדברים המרכזיים לא היו: לא היה ארון, ואולי לא היה גילוי שכינה. לכן עדיין צמים על בית ראשון, כי החלק המרכזי חסר. ננסה לחשוב על כיוונים נוספים.
השפת אמת (ר"ה יח:) סבור, שגם בזמן בית המקדש, לעתים צמו ולעתים לא צמו. כאשר היה שלום, לא היו צמים אפילו בתשעה באב. כאשר המצב לא היה פשוט והיו משועבדים לשלטון זר, הרי שהיו צמים.
אמנם, פשטות דברי הרמב"ם שתמיד צמו. ובכל מקרה, מעניין הדבר שהגמרא כותבת שהגורם של צום או ביטול צום איננו תלוי בבית המקדש אלא במציאות המדינית: יש שלום או אין שלום.
מכאן ניתן להסיק: הצום איננו רק עבור העבר, אלא הוא עבור המתרחש כעת, ומהווה תזכורת גם להבא. ראשית, הוא עבור המתרחש גם כעת, ולכן הדבר תלוי במציאות של שלום או מלחמה בימינו; כאשר יש קשיים ואין שלום, הרי שהכל מצטרף כהמשך לחורבן הבית. לכן אנו אומרים בקינות לת"ב גם הרבה דברים שאינם קשורים לחורבן, אלא לצרות ישראל בתתנ"ו ובשריפת התלמוד ובשואה וכדומה.
שנית, הצום מהווה תזכורת שגם כאשר טוב, גם כאשר הבית בנוי, עדיין יש צורך בהתנהגות טובה; עדיין דברים עלולים חלילה להשתנות.
ייתכן שיש כאן מעבר לכך. לעתים טוב לאדם כל כך, שהוא לא מבחין עד כמה טוב לו. אולי יש משמעות בצום גם בזמן שהמקדש בנוי, כדי לזכור את ההיעדר, כדי לזכור את אותה מציאות שבה לא היה לנו כל אותו טוב. לעתים, אין האור ניכר אלא מתוך החושך. רק מתוך התבוננות בחורבן, ניתן להבחין במציאות העליונה והנפלאה של נוכחות שכינה.
ואולי זו המשמעות המיוחדת של הקינה "אש תוקד בקרבי" המתארת את הדברים הנפלאים שהיו לנו בעת הבניין ואת הדברים שחסרים אנו כעת (בדומה לדברים שאנו אומרים מיד לאחר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים).
כיום, לצערנו הבית חרב. אמנם ישנם דברים רבים שזכינו להם. זכינו לחזור לארץ ולחזור לבית לאחר אלפיים שנה, זכינו גם לחזרת חלק מירושלים, זכינו להקמת מדינה ולהרמת קרנה של תורה. אולם, עדיין חסר המון. גם מבחינה רוחנית, גם מבחינת השליטה בארץ, ובעיקר מבחינת השראת שכינה ותחושת שלטון ה' בקרבנו.
בצום תשעה באב אנו בוכים על כל מה שחסר לנו, בוכים על חורבן בית המקדש, על סילוק שכינה. בתוך הבכי זוכרים גם דברים נוספים שהם המשך של החורבן, כמו הרס גוש קטיף ועקירת המתיישבים שבו. אמנם, אנו זוכרים גם את כל מה שב"ה זכינו לו, ובכך הבכי מקבל משמעות נוספת: האם אכן אנו מתנהגים בצורה הראויה עבור כל מה שזכינו? וכמו כן, אם זכינו לכל כך הרבה, אם זכינו לתחילת גאולה, הרי שיש לנו כוחות להגיע לעוצמות גבוהות יותר, יש לנו כוחות לדרוש מעצמנו יותר וככל שאנו זוכים להיות במקום גבוה יותר, ככל שאנו זוכים להיות יותר בני חורין, כך אנחנו צריכים לדאוג לאותם אנשים שקשה להם ולעזור גם להם להגיע לחלום הגדול של עצמם.
ב"ה זוכים אנו לעשות חסד ולקדם אנשים רבים באוכלוסייה, ביניהם יוציא אתיופיה, חיילים בודדים, נוער בסיכון ועוד. הדאגה לקבוצות אלו באוכלוסייה אינה כדי לעזור להם בלבד, אלא, ככל שהם יהיו במקום גבוה יותר ויוכלו לחלום חלום גבוה יותר, כך עם ישראל ימצא את עצמו במקום גבוה יותר ובע"ה יוכל לראות יחד בגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











