ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
כפי שמסופר בפרשת לך לך, המאבק בין נמרד-אמרפל לבין אברהם העברי, התחיל אומנם באור כשדים והסתיים בהצלתו המופלאה של אברהם מכבשן האש. אז החלו מסעותיו של אברהם אבינו לכיוון ארץ ישראל ובכך קיווה גם להיפרד מנמרוד הרשע. מטרתו של אברהם הייתה להקים אומה שתהפוך את ארץ כנען לארץ ישראל, אומה שתקים מדינה שעקרונותיה הם: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית פרק י"ח יט), ההפך מדרכו של נמרוד. היפרדותו של אברהם מנמרוד לכאורה לא צלחה. נמרוד וחבריו המסופוטמים הגיעו לארץ ישראל וניצחו את חמשת המלכים. לכאורה, זו הכרזה כי ארץ כנען שייכת לצאצאי חם (שנמרוד הוא מבני בניו) ולא לצאצאי שם.
בהסתכלות רטרוספקטיבית, אנחנו מבינים כי נמרוד הגיע לארצנו, כדי להשמיד את הענקים בעבר הירדן ולאפשר לעם ישראל מאות שנים מאוחר יותר להיכנס לארצו מכיוון מזרח. משה רבנו שניצח את סיחון ועוג פתח סופית את הדרך, ממזרח.
עדיין נשארו ענקים בחברון ובארץ פלשתים.
יהושע וכלב פתרו את הבעיה בחברון, אבל לא את הבעיה של הענקים בארץ פלישתים.
מדוע? נציע את ההסבר הבא:
ארץ ישראל נחשבה, מאז ומעולם, בעיני המצרים כפרובינציה שלהם - חלק ממצרים הגדולה. כך הם גם הבטיחו לעצמם את הדרך הפתוחה לכיוון מסופוטמיה. ברגע שהפלישתים החדשים, עם הענקים, נחתו בחופי ארץ ישראל והקימו את ארץ פלישתים החדשה, בין אשדוד לעזה, נחסמה דרכם של הפרעונים צפונה לאורך החוף. זו משמעות הכתוב בתחילת פרשת בשלח: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" (שמות י"ג יז). גם עם ישראל נאלץ לסוב את ארץ פלשתים, אבל מהלך זה מנע גם מהמצרים לרדוף אחרי עם ישראל בארץ ישראל.
רק כשדוד הקים את מדינת היהודים המאוחדת הראשונה, שבירתה ירושלים, מדינה בעלת צבא שהפיל את מוראו על כל רחבי המזרח התיכון, נוכחותם של הענקים בארץ פלישתים היתה מיותרת. לכן הגיע זמנם, דוד ואנשיו הכו את כל בני הרפה, בני הענק כמבואר בכתוב: "אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו" (שמואל ב כ"א כב). על פי הפשט, לְהָרָפָה מלשון רפאים (עיינו בראשונים שם, על פי הדרש בני ערפה אשת כליון עיינו במדרש שם הובא ברש"י). מכאן ואילך הפסיקו בני הענק-הרפאים "לבקר" בעמק רפאים בירושלים ולהפיל את חתתם במקום.
אנו יכולים להבין מכך היבט נוסף של דברי התורה: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" (ויקרא כ"ו לב). הענקים-הרפאים שמרו על ארץ ישראל, כדי שעמים אחרים לא יתיישבו בארץ. הם נעלמו מהשטח לפי הצרכים של עם ישראל, בדרכו אל ארצו ובדרך להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מדינה שיסודותיה יהיו על פי דרכו של אברהם אבינו: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". מדינה של חוקי צדק - משפט ורגישות חברתית המגינה על השכבות החלשות- צדקה.
יש לנו כאן דוגמא מופלאה, כיצד תהליכים היסטוריים, שבזמן התרחשותם לא היו מובנים, אבל במבט לאחור מוארים באור פלאות.
הבה נתפלל כי נזכה לראות עוד יותר בשוב ד' ציון, על פי עקרונות אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
