ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- פסקים בענין העקירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ארץ הקודש
כאז כן גם היום, רוב מניינו ובניינו של הציבור הדתי לאומי, ובכללם ציבור גדול מאוד של ראשי ישיבות, רבנים ותלמידיהם, קשוב למוצא פיו ולכל אשר יורה. בגיל של למעלה מתשעים שנה הרב שפירא ערני ביותר, כוחו במותניו, נותן שיעורים בישיבה ומודע לכל המתרחש בפרטי הפרטים.
כבוד הרב, יש לי תלמידים בצבא הרוצים לדעת, האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?
זו עבירה, זה אסור, והם חייבים להודיע למפקדים שאסור, כמו חילול שבת, כמו אכילת נבלות וטריפות. לחלל שבת הם יבצעו?! עבירות לא עושים, וצריכים להודיע.
אז ארץ-ישראל זה כמו שבת?
כן, אותו דבר, וצריכים להודיע זאת מראש. גם המפקדים לא רוצים. הם אומרים זה לא התפקיד שלנו, התפקיד שלנו להגן על המדינה.
יש רבנים שאומרים שהעבירה היא על המדינה ולא על החיילים.
מה?! כל עבירה זו עבירה. מן השמיים לא רוצים. הרב אבינר אומר שזו עבירה על המדינה ולא על החייל (כך פורסם בשמו בגיליון 'ממעייני הישועה', אך בבדיקה מאוחרת אתו הוא ביאר לי שדבריו לא הובנו נכון ולא זו היתה בדיוק כוונתו א.ט.).
אין חילוק כזה. מן השמים לא רוצים. צריך להודיע לרב אבינר שיכול להיות שהוא מכשיל את הרבים. זו עבירה. מה זו עבירה? מן השמים לא רוצים, אז לאף אחד אסור. יש לך קשר איתו (עם הרב אבינר, א.ט.)?
כן.
אז תשאל אותו, מה זה? אם מן השמיים לא רוצים, איך יכול להיות שעושים?
הרב מרשה לי לפרסם את דבריו?
כן, צריך לפרסם!
בכל מקום? גם בעיתון, למשל בעיתון 'בשבע'?
כן, אני לא מסתיר. אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים.
אז הרב מרשה לי לצטט אותו בריש גלי שחיילים צריכים לסרב פקודה ולא להסכים לגרש יהודים?
כן. והצבא צריך לדעת זאת, והצבא רוצה לדעת זאת. ועד כמה שאני יודע, גם המפקדים לא רוצים.
הרב חושב שצריך לפרסם זאת עכשיו?
עכשיו, עכשיו! בעצם כבר אתמול!
אז כל חייל פרטי צריך לומר אני לא רוצה?
כן. כל החיילים צריכים להגיד זאת, זה פשוט. החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ( את הגירוש א.ט.) יידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה.
ואם יגידו לי שאם לא אבצע את הפקודה אשב בכלא?
מה השאלה? כמו כל עבירה, כן! אבל צריך לפרסם את זה. אף פעם לא היה דבר כזה, בגלות תמיד גרשו אותנו. גרשו - גרשו. אך שיהודים יגרשו אותנו - זה עוד לא היה. וגם לסייע אסור.
לסייע לשוטר כשהוא מגרש?
זה דין של מסייע לדבר עבירה. אסור!
לא ידעתי שהרב אומר כך.
מה, לא למדת את זה? צריך לומר את זה?
את הרב לא שומעים, ומצד שני אומרים שהרב אבינר כך אמר.
אולי זה לא נכון, אולי לא כך אמר. על כל פנים, עבירה זו עבירה. גם בזמן הגלות גרשו, אך יהודים לא מסרו ולא גרשו. מכות למפקד אסור לתת, אך גם לא צריך לבצע את העבירה.
והשוטרים?
אם זה נגד המצפון שלו - שוטר צריך להתפטר. אם הוא חושב שאסור ועושה אז הוא גזלן, וגזלן זה לא פרנסה.
אם ראש הממשלה החליט לגרש יהודים?
הוא לא בעל הבית.
הוא לא בעל הבית ואסור לו?
כן. אך צריך שראש הממשלה יידע זאת קודם.
אז הרב מרשה לי עכשיו ללכת לפרסום?
כן. אני אומר לך - אז תפרסם זאת!
ישנם רבנים שאומרים שאם נגיד לחיילים לסרב לפקודת הגירוש - הצבא יתפרק.
הצבא לא יתפרק.
הם אומרים שכן.
זה עסק של המפקדים, לא שלנו. אנחנו יודעים מותר או אסור, תורה או לא תורה, זה התפקיד שלנו. יכול להיות שחייל חלש ולא רוצה לסבול, אך אמת זו אמת. עם אמת לא משחקים!
---------------------------------------
מתוך העיתון "בשבע", ל' בתשרי ה'תשס"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













